הפרעת אישיות גבולית: תסמינים שחשוב להכיר
דפוסים של הפרעת אישיות גבולית מופיעים לרוב בגילאים צעירים יחסית, במקרים רבים אף בתחילת גיל ההתבגרות, ונשארים גם הרבה אחרי. הם מחייבים טיפול מתאים לטווח הארוך, כדי לאפשר שליטה מרבית על ההפרעה ועל התסמינים שלה, בהם:
- תפיסה לא יציבה של הזהות האישית
- התנהגות אימפולסיבית, לרבות התנהגות מינית, צריכת סמים והתקפי זלילה
- ניסיונות מעשיים למנוע נטישה, בין אם אמיתית ובין אם לא
- פגיעה עצמית, איומים בפגיעה עצמית והתנהגות אובדנית
- שינויים תכופים ודרסטיים במצבי הרוח, לרבות תסמינים של חרדה ודיכאון
- ניהול קשרים אישיים המאופיינים בחוסר יציבות
- תחושה ממושכת של ריקנות
- התקפי זעם ועצבנות
- פגיה בתפקוד היומיומי
כאשר תסמינים אלה מופיעים באופן עקבי (ולא לפרקי זמן קצרים בלבד) הם עשויים להעיד על קיומה של ההפרעה. לכן מומלץ לפנות בהקדם האפשרי לאבחון מקצועי, ולקבלת טיפול בהפרעת אישיות גבולית.
ההסברים האפשריים להפרעת האישיות
אצל אנשים עם הפרעת אישיות גבולית אפשר לזהות קושי בויסות העצמי. היכולת הזו, שרוב האנשים מפתחים ככל שהם מתבגרים, לקויה אצל אנשים אלה. זהו ההסבר העיקרית לרגישות הגבוהה שלהם, לעוצמה שבה נחווה כל רגש, וכן לתנודות המהירות בין מצבי הרוח הקיצוניים. ישנם מספר הסברים אפשריים לקיומה של ההפרעה, בהם:
- גורמים ביולוגיים: גורמים אחרים עליהם נרחיב בהמשך נחשבים בעלי השפעה רבה יותר על התפתחותה של הפרעת האישיות, אבל לביולוגיה יש בהחלט תפקיד. עודף דופמין מאפיין לא רק חולי סכיזופרניה, אלא גם אנשים עם הפרעת אישיות גבולית, ובנוסף ניתן לזהות רמות נמוכות של סרוטונין, המסבירות גם תסמינים של דיכאון.
- גורמים פסיכולוגיים: במקרים רבים נמצא כי אנשים עם הפרעת אישיות גבולית עברו הזנחה, פגיעה מינית או אלימות פיזית בתקופת הילדות. בנוסף, בחלק מהמקרים ניתן לזהות מערכת יחסים בלתי מספקת בין הורים לילדיהם, כאשר חוסר יציבות והעדר תחושת הביטחון עשויים להסביר את הליקויים בפיתוח הזהות, ואת העיוותים הקיימים בה.
- גורמים סביבתיים: תגובות שאינן עקביות או מכילות מצד הסביבה כאשר הילד משתף בתחושות או בחוויות שעבר, עלולות אף הן לפגוע בהתפתחות הוויסות העצמי. פגיעה זו מגדילה את הסבירות כי תתפתח הפרעת אישיות.
טיפול בהפרעת אישיות גבולית
אם נדמה לכם שאתם מתמודדים עם הפרעת אישיות גבולית, או אם אדם הקרוב אליכם מציג סימנים מעוררי דאגה, בשלב ראשון חשוב להגיע לאבחון מקצועי, ויפה שעה אחת קודם. בנוסף חשוב לזכור כי בחלק מהמקרים הפרעת אישיות גבולית מאובחנת בשילוב עם הפרעות נוספות, לרבות הפרעות אכילה, פסיכוזות או התמכרות למשככי כאבים, סמים או אלכוהול.בהתאם לאבחון ניתן לקבוע תוכנית טיפול אופטימלית לשיפור ההתמודדות עם קשיי התפקוד, עם תסמיני החרדה והדיכאון, וכן עם הפגיעה בתפקוד. לרוב יוצעו בשלב זה טיפולים המשלבים בין כלים שונים, לרבות טיפול קוגניטיבי התנהגותי במבוגרים, טיפול במיינדפולנס ובמידת הצורך גם טיפול תרופתי, לשליטה על מצבי הרוח המשתנים.