איך נראות הפרעות אכילה?
באופן כללי הפרעות אכילה מאופיינות בעיסוק מוגזם בכל הקשור לאכילה וקלוריות, ובפרט להשפעתן על המשקל. בחלק מהמקרים נזהה הרעבה עצמית (צמצום), ואילו במקרים אחרים התקף אכילה המלווה בהקאה מיד לאחר מכן (פעולה מפצה). בשני המקרים הללו מדובר על פגיעה משמעותית לגוף, לרבות פגיעה בלב ובוושט, וכן על הופעתן האפשרית של מחלות לב או סוכרת. בנוסף, ולא פחות חמור, נשים (וגברים) עם הפרעות אכילה עשויים להפגין גם תסמינים של דיכאון וחרדה, ולהתמודד עם השלכות חברתיות ניכרות.
הפרעות אכילה יכולות להופיע בכל אחת מהדרכים הבאות:
- יהיו אלה שיחלפו ליד שולחן אוכל עמוס בכל טוב, ויתעלמו מתחושת הרעב.
- יהיו את אלה שיאכלו אכילה רגשית נמרצת, ויתמלאו בהמשך ברגשות אשם שידחקו בהם לעשות פעולה מפצה בסוף היום.
- יהיו את אלה שהאוכל יהווה עבורם בריחה מתמדת, ממצוקות רגשיות עמוקות.
אחרים יפנו לפעילות גופנית קיצונית, וירדו במשקל, בצורה מסוכנת, מתוך עיקשות להתמיד בפעילות הגופנית הקיצונית, או אורך חיים ״קיצוני״ אחר (כמו דיאטות חריגות), הבריא לתפיסתם.
כך או אחרת, מדובר על ניסיון לייצר אשליית שליטה, בניסיון להתמודד עם משברים חיצוניים, או פנימיים, שלא קיבלו מענה טיפולי הולם.
מהם התסמינים של הפרעות אכילה?
לנשים עם הפרעות אכילה תסמינים שונים שיכולים להעיד על קיומה של הבעיה. בין השאר סביר שנראה אכילה של כמויות מזון גדולות מאוד, ללא קשר לתחושות אמיתיות של רעב. נשים אלה אף אוכלות במקרים רבים בסתר, מתקשות לשלוט בכמויות, מרגישות אשמה לאחר האכילה ופונות אל האוכל מתוך תפיסה כי הוא מסוגל להקל על תחושות של מתח או חרדה.
נדגיש כי ישנם סוגים שונים של הפרעות אכילה, ולכל אחת מהן תסמינים שונים. לא כולם יופיעו אצל כלל האנשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, וגם חומרת ההפרעה שונה בין אנשים שונים. הנפוצות הן אנורקסיה ובולימיה, אבל בואו נכיר את ההפרעות העיקריות:
- אנורקסיה נרבוזה: מאופיינת בתפיסת משקל ודימוי לקויה, חשש תמידי מפני עליה במשקל וצמצום כמויות המזון, עד הימנעות מוחלטת ממנו. משקל הגוף נמוך מהמשקל התקין לגיל, עד מצב של תת משקל.
- בולימיה נרבוזה: מאופיינת בהתקפים תכופים של זלילה באופן חסר שליטה, ובעקבותיו מופיעות התנהגויות שנועדו לפצות על כך. בפרט נטייה להקאות, שימוש בחומרים משלשלים וכיו"ב, למרות שלרוב לא נראה כאן ירידה דרסטית במשקל.
- אכילה בולמוסית: גם כאן נראה התקפי זלילה אבל ללא הקאות והתנהגויות אחרות שנועדו לפצות על כך. למעשה, האכילה מתבצעת ללא קשר לתחושות רעב ושובע, מתבטאת בכמויות רבות מאוד של אוכל, ומובילה לתחושות של אשמה ובושה.
- הפרעות אכילה נוספות: התנהגות אכילה ספציפית אחרת לא מתאימה להגדרות של הפרעות האכילה הנפוצות באופן מלא, אבל בהחלט נראה הפחתה בכמות המזון או לחלופין, זלילה חסרת שליטה מלווה בהקאות. במקרים בהם התנהגויות אלה מופיעות בתדירות נמוכה מאוד ולא ניתן לאבחן אחרת, ייתכן כי תאובחן הפרעת אכילה לא ספציפית.
איך מתבצע טיפול בהפרעות אכילה?
כדי להציע טיפול בהפרעות אכילה המותאם לכל מטופלת ומטופל על פי צרכיהם, בשלב ראשון יש לאבחן את ההפרעה ואת חומרתה. בשלב זה ייבחנו התסמינים שתיארנו, הרגלי האכילה וכמובן, גם המשקל. ככל שהאבחון יתבצע בשלב מוקדם יותר, כך ניתן יהיה לטפל בהפרעה באופן מעמיק ויסודי, ולהגביר את הסיכוי להחלמה ממנה.
מה גורם להופעתן של הפרעות אכילה?
הפרעות אכילה נגרמות, ככל הנראה, בגלל שילוב של גורמים אפשריים, לרבות גורמים ביולוגיים, סביבתיים וחברתיים. הן יכולות להופיע כמעט בכל גיל, לרוב בגילאי 12 עד 25.
האם הפרעות אכילה יכולות לחלוף עם הזמן?
הפרעת אכילה היא מורכבת פיזית ורגשית, והיא לרוב לא חולפת או משתפרת לאורך זמן. טיפול מקצועי וליווי אישי הם חיוניים כדי לגבור על ההפרעה והקשיים הנלווים אליה, ולהשתקם.
האם נדרש אשפוז לצורך טיפול בהפרעות אכילה?
יש מקרים בהם נדרש אשפוז, בייחוד כאשר ישנן פגיעות בריאותיות (דופק נמוך, איבוד מהיר של משקל רב או מצוקה נפשית קשה), ומקרים בהם לא נדרש אשפוז כחלק מהטיפול.
האם יש להורים דרך לעזור בתהליך ההחלמה?
ההורים, ובני המשפחה בכלל, הם חלק מרכזי במאבק בהפרעות אכילה. במרכז מיינדמי אנחנו מעניקים תמיכה וליווי גם לבני המשפחה.
מקור:
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK519712/table/ch3.t3