מה זה סכיזופרניה ומתי היא מופיעה?
סכיזופרניה, או שסעת בעברית, היא הפרעה פסיכיאטרית אשר פורצת לרוב במהלך העשור השלישי לחייו של האדם. על פי הסטטיסטיקה, היא פורצת אצל 1 מכל 100 אנשים, ולרוב מתגלה בעקבות התקף פסיכוטי. למעשה, סביר להניח כי יתגלו אצל חולה סכיזופרניה תסמינים שונים, לרבות מחשבות שווא, הזיות, השטחה של רגשות, אדישות וניתוק מהסביבה.
במקרים רבים המחלה עשויה להיות מסוכנת, וליתר דיוק, האדם החולה עלול לסכן את עצמו וגם הסביבה שלו. אם הוא מאמין כי קול (שאיננו אמיתי) מעודד אותו לקפוץ מהגג או שהוא מאמין שיוכל לשרוד נפילה כזו, הוא בהחלט עשוי להקשיב לקולות הללו. קול דומה יכול גם לדחוף אותו לפגוע באחרים, ובמקרים כאלה ייתכן כי לא יהיה מנוס מאשפוז של החולה, גם אם בניגוד לרצונו.
בלי החלמה מלאה – איך מטפלים בסכיזופרניה?
כאמור, הפרעת האישיות היא כרונית, ולא ניתן להגיע להחלמה מלאה. עם זאת, כאשר מופיע התקף פסיכוטי יש לטפל בו מוקדם ככל האפשר, והטיפול יכלול גם תרופות מתאימות. נוסיף ונדגיש כי גם במקרים בהם ההתקף הופיע באופן חד פעמי, ולא הופיעו התקפים נוספים לאחר מכן, הטיפול התרופתי נדרש לאורך זמן. הוא נועד לא רק כדי לטפל בהתקף שהסתיים, אלא גם כדי למנוע התקפים נוספים.
תרופות אנטי-פסיכוטיות הן אמנם הבסיס לטיפול בהפרעה, אבל הן אינן האמצעי היחיד, ולמעשה ההמלצה היא לשלב טיפול פסיכולוגי בתוכנית ההתערבות. למשל, באמצעות טיפול קוגניטיבי התנהגותי במבוגרים עם סכיזופרניה, ניתן לסייע לאדם הסובל מההפרעה בהתמודדות עם החוויה שלו בתוכה. כך הוא לומד להכיר את ההפרעה, לזהות את ההשפעות שלו וללמוד כיצד לחיות לצידה בהמשך חייו.
ללמוד לחיות עם סכיזופרניה
נטילת תרופות באופן קבוע ועל פי המינונים שנקבעו, היא ללא ספק חיונית להתמודדות עם המחלה. אנשים אשר אובחנו עם סכיזופרניה חשוב שיקפידו על כך, בנוסף להמשך מעקב באופן קבוע. גם ליווי מקצועי ותמיכה הם חיוניים, הן במהלך האשפוז ולאחריו (אם אכן נדרש), והן בהמשך ולכל אורך הדרך. היום פועלות גם מסגרות תמיכה שונות שמעניקות למתמודדי הנפש להשתלב בצורה טובה בקהילה ובעבודה, בנוסף למסגרות תמיכה למשפחות מתמודדי נפש, שכן גם הן זקוקות לכך כדי להסתגל למציאות החדשה, ולחיים בצל המחלה.
על אף שאין למחלה מרפא, והיא נמשכת כל החיים, ניתן לראות כי מטופלים רבים חווים תקופות ממושכות של שקט, ללא התקפים. בתקופות אלה יש כמובן להקפיד על מעקב רפואי ועל נטילת תרופות, ובכל מקרה של התקף נוסף תתבצע התערבות נוספת, משמעותית יותר, בהתאם לחומרת ההתקף ולסכנה (אם קיימת) למטופל ולסביבה שלו. זוהי ללא ספק הפרעה שיוצרת מצוקה אמיתית עבור מתמודדי הנפש והקרובים אליהם, אבל עם טיפול מקיף ומקצועי ניתן להפחית את הסבל.