התסמינים החיוביים של סכיזופרניה
להפרעת סכיזופרניה גורמים שונים, והם בעיקר גנטיים וסביבתיים. על הגורמים נרחיב בנפרד, אבל חשוב לזהות את התסמינים שעלולים להתריע על קיומה של ההפרעה.
במקרים בהם ההפרעה מתפרצת יופיעו מספר תסמינים עיקריים, אותם אנחנו מחלקים לשתי קטגוריות. הקטגוריה הראשונה כוללת תסמינים חיוביים, כלומר תסמינים המאופיינים בתוספות למציאות הקיימות, שאינן באמת שם אבל החולה מאמין בקיומן:
- הזיות (הלוצינציות): תפיסות חושיות כוזבות שגורמות לאדם לשמוע קולות שאינם קיימים, לראות דברים שלא נמצאים לנגד עיניו או להריח ריחות מדומיינים. שמיעת קולות נחשבת להזיה הנפוצה ביותר בקרב חולי סכיזופרניה.
- מחשבות שווא (דלוזיות): מחשבות אלה לרוב אינן קשורות למציאות כלל, אבל ההיגיון ואפילו ההסתכלות על הקיים בשטח אינם מספקים כדי להפריך מחשבות אלה. מחשבות שווא נפוצות הן מחשבות של רדיפה, פרנויה ("מישהו רודף או מרגל אחריי), שיגעון גדלות ("אני יודע איך להציל את העולם"), מחשבות הקשורות לתופעות פיזיות שאינן קיימות ("יש לי נמלים מתחת לעור") או מחשבות שווא ביזריות ("הקריינית בטלוויזיה דיברה אליי").
- חשיבה בלתי מאורגנת: או תחושה של "בלגן" במוח. אנשים עם סכיזופרניה מדווחים לא פעם על הקושי בארגון המחשבות, והדיבור שלהם איננו קוהרנטי. הם קופצים בין נושאים ללא כל קשר הגיוני, ומתקשים לנהל שיח. הם עשויים לומר דברים חסרי טעם או היגיון, ואף להמציא מילים שאין להן משמעות.
התסמינים השליליים של סכיזופרניה
קטגוריה נוספת מתייחסת לתסמינים השליליים, כלומר לפגיעה בתפקוד התקין ואף במקרים רבים לשיבוש מוחלט של התפקוד. חלק מהתסמינים יופיעו שנים לפני שיגיע ההתקף החריף הראשון, והם מחמירים באופן הדרגתי:
- השטחה רגשית: קהות רגשית או היעדר ביטוי רגשי באופן שגורם לאדם להיראות מרוחק רגשית, או לא מגיב.
- אדישות ואיבוד עניין: אובדן היכולת ליהנות מפעילויות שנתפסו מהנות בעבר, וכן איבוד עניין בעבודה, לימודים ועיסוקים אחרים, לצד הזנחת מטלות יומיומיות של היגיינה וניקיון.
- נסיגה חברתית: צמצום הקשרים החברתיים והימנעות מכל תקשורת עם אחרים, מה שמוביל בהמשך לבידוד חברתי.
- נסיגה קוגניטיבית: קושי בזיכרון לטווח קצר וכן קושי ביכולת לשמור מידע, בנוסף לקשיי קשב וריכוז, תכנון, ארגון ופתרון בעיות.
טיפול בסכיזופרניה – מוקדם ככל האפשר
היום כבר ברור היטב כי בכל מקרה שבו מופיעים חלק מהתסמינים הללו, חשוב לבצע אבחון מוקדם ככל האפשר, ובהתאם לכך גם לבנות תוכנית טיפול ייעודית. טיפול פסיכיאטרי ממוקד יאפשר למטפל להבין את דרכי החשיבה של המטופל מצד אחד, וכן לשלול מצבי גוף ונפש אחרים שעשויים להסביר חלק מהתסמינים (לרבות גידול במוח או צריכת סמים). בהתאם ניתן להציע מענה פרטני גם לחולה וגם לבני המשפחה, אשר לעתים אינם בטוחים איך לדבר עם חולה סכיזופרניה, איזו עזרה יוכלו להציע לו, ואף איך יוכלו לסייע לעצמם בהתמודדות עם המציאות הלא-פשוטה.