פסיכיאטר ילדים | אבחון פסיכיאטרי לילדים

פסיכיאטר ילדים הפך למשאב מבוקש וחיוני במיוחד. בסקר שנערך לאחרונה בהזמנת אנוש נמצא ש-56% מההורים דיווחו שהם זיהו בעיות התנהגות אצל ילדם בשלוש השנים האחרונות, וכ-40% פנו לעזרה. עצבנות, שינויים במצב הרוח, נסיגה חברתית ושינויים קיצוניים בתפקוד היומיומי ובאכילה הם הסיבות הנפוצות ביותר לפנייה לעזרה. כמעט מחצית (47%) מהמשיבים בחרו בטיפול פרטי.
כשאתה סטודנט לרפואה, ואתה מגיע לסבב במחלקת ילדים, אחד המשפטים שאתה שומע שוב ושוב הוא ש"ילדים הם לא מבוגרים קטנים". ואכן פסיכיאטריה של ילדים ונוער היא עולם שעומד בפני עצמו, ופסיכיאטרים העוסקים בתחום עוברים הכשרה מיוחדת במחלקות ובמרפאות ייעודיות, המאבחנות ומטפלות בבעיות רגשיות אצל ילדים.
כאשר מדובר בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, מקצועיות בלבד איננה מספיקה כאן; פסיכיאטר ילדים טוב חייב לאהוב אותם, וחייבת להיות לו גישה בלתי אמצעית אליהם. הוא חייב להיות מסוגל לרדת לשטיח, להרים צעצוע, לחייך, להצחיק ולדבר אל ליבו של ילד שלא תמיד מבין מה הסיבה שבגינה הוא כאן ומי הזר הזה שיושב מולו פתאום. בה בעת פסיכיאטר ילדים חייב לדעת איך להעביר ברגישות להוריהם המודאגים את מחשבותיו המקצועיות, בעודו לוקח אחריות על הדבר הכי יקר לליבם. למעשה, איכות האבחון של ובחירת הטיפול הנגזרת ממנו משאירות חותם עמוק על המשך חייו של הילד, ולכן הפסיכיאטרים שלנו מתייחסים אליהם בחרדת קודש, ואל לכם להתפשר על פחות.
לצערנו, אף שהילדים טהורים ורכים, יש מספר מחלות פסיכיאטריות שנוטות לפרוץ דווקא בילדות. מכיוון שילדים לא מדברים כמו מבוגרים ולא תמיד מבטאים את רגשותיהם במילים, צריך ללמוד להבין אותם בדרכי עקיפין.

מחלות פסיכיאטריות אצל ילדים

דיכאון אצל ילדים – בעוד מבוגרים בדיכאון מדווחים על פי רוב על עצבות ועל אי יכולת להפיק הנאה, ילדים בדיכאון הם לא בהכרח ילדים עצובים; הם מביעים דיכאון דרך שינויים התנהגותיים; ילד שנראה מתוסכל מהרגיל, ילד שמפריע בכיתה, ילד שהחל לאחר לבית הספר, ילד שהציונים שלו ירדו בחדות, ילד שמתלונן על עייפות, ילד שחולה יותר, ילד שלא ישן טוב, ילד שאין לו תיאבון, ילד שהפסיק להתלהב ממפגשים עם חברים או מחוגים – כל אלה יכולים להעיד שהוא סובל מדיכאון.

אובדנות אצל ילדים – על פי רוב מחשבות על מוות ורצון למות הם חלק ממצב של דיכאון, אבל תופעות כאלה עלולות לפרוץ פתאום בשל משברי הסתגלות של הילד (קושי לעמוד בדרישות הלימודים, חוויות של חרם או בריונות, לב שבור, ועוד). ילדים בגילאים שונים מדווחים על מחשבות אובדניות, כותבים מכתבי פרידה, ויש אף כאלה המנסים ליטול את חייהם. חשוב להתייחס אליהם ברצינות, לדבר עם הילד, לדבר עם אנשים אחרים המקיפים את הילד (לא תמיד הילד יאמר משהו, אבל אולי מישהו ישים לב לשינוי), לא להשאירו לבד ולפנות ללא דיחוי לפסיכיאטר ילדים ונוער מומחה לצורך הערכת אובדנות ומסוכנות.

חרדה אצל ילדים – חייהם של ילדים מלאים בפחדים. מחד גיסא זוהי מערכת הגנה נורמלית וטבעית, ומאידך גיסא, איך נדע שאלה לא פחדים טבעיים נורמליים, אלא חרדות שדורשות טיפול? חרדה אצל ילדים מתבטאת בצורות שונות, אבל המרכזיות בהן הן חרדה כללית וחרדה חברתית. בתקופה שאנו חיים בה כעת ילדים נחשפים תדיר למציאות שאינה ברורה להם; למשל תכנים לא מותאמים שהם ראו בטלוויזיה, משהו ששמעו בארוחת שישי ולא ידעו להכניס להקשר נכון ועוד כיוצא באלה. אם בעקבות זאת הם מתחילים להסתגר, לצמצם את הפעילות שלהם, אם הם הופכים תלותיים יותר בהורים או בחברים, אם הם מעידים על מצוקה רגשית מתמשכת, ייתכן שהם סובלים מהפרעת חרדה כללית. בגיל הילדות אנחנו לומדים להתנהל עם הסובבים אותנו, ובעיקר עם חברי קבוצת השווים, ולא פעם ילדים נתקלים בהצקות ובחוסר רגישות מצד חבריהם. חלקם מפתחים מנגנוני הגנה שמרחיקים אותם מהסביבה וימנעו פגיעה חוזרת ונשנית. ילדים כאלה יחששו לדבר עם זרים, ירגישו לא בנוח לשאול שאלה בכיתה, וככלל ירגישו בטוחים להיות הם רק בסביבה מוגנת של חברים קרובים או משפחה. בלי התערבות מקצועית בעיה זו מחמירה ככל שמתבגרים, ומונעת מהילד לחיות את חייו באופן מלא.

הפרעה טורדנית כפייתית – ילדים עלולים לפתח בגיל צעיר התנהגויות כפייתיות וטקסים. למשל: באדיבות מבוגרים חששנים הם מפתחים פחד מחיידקים ומזיהומים, שמתבטא בשטיפות ידיים מרובות, במקלחות ארוכות ובניסיון מתמיד לשמור על הכול סטרילי. יש בהם כאלה שעסוקים כל העת בבקרת משימות (כיביתי את הדוד? סגרתי את הגז? סגרתי את הדלת? "שמתי בתיק את כל הספרים?" "הכנתי את כל שיעורי הבית?"). הם לא מצליחים לשחרר מחשבות מטרידות, לא פעם על נושאים חברתיים, או מחשבות הנושאות אופי תוקפני או מיני לא נעים. הם מקפידים הקפדה יתרה על סימטריה וסדר, על איזונים בין דברים, על זוויות, על צבעים, על מספרי מזל… כשמזהים אצל הילד חזרתיות, טקסיות, שצורכות חלק גדול מזמנו ומתישות אותו, אסור להעלים עין, להזניח, לחכות ש"זה יעבור לו". זוהי הפרעה קשה ועיקשת שנוטה להחמיר עם השנים, לעכב את התפתחותם של הילדים ולפגוע באיכות חייהם.

הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים – נראה שבעיות קשב וריכוז מקיפות אותנו מכל עבר, כל הילדים סובלים מהן, ו"כולם מקבלים ריטלין". הגדרה מדויקת של בעיות קשב וריכוז מונעת אבחון יתר אצל אלה שלא זקוקים לתרופות, ומאפשרת התערבות מוקדמת אצל אלה שיסבלו מאוד אם לא יטופלו בזמן. הפרעת קשב וריכוז איננה מתמצה בהקשבה או באי הקשבה בשיעורים. ילד או ילדה שלא מצליחים לשבת קשובים בשיעור יחושו תסכול גדול, ייטו להתפרצויות, יתקשו ליצור קשרים חברתיים תקינים, וחלקם אף עלולים בהמשך לאמץ התנהגויות מסוכנות, כמו שימוש בסמים ובאלכוהול. זיהוי מהיר של אותם ילדים מאפשר להפנות אותם לאפיקי טיפול שאינם תרופתיים (יחס אישי מהמורים, חוגי העשרה המסייעים בוויסות הקשב והריכוז, טיפול פסיכולוגי רגשי ועוד), ובה בעת להתאים להם טיפול תרופתי מדויק במקרים שבהם נדרשות תרופות, בטרם הם מתחילים לשלם מחירים חברתיים ואקדמיים של ממש.

שאלות זהות ומגדר – ילדים נולדים לעיתים עם זהות מגדרית ומינית, שאינה תואמת את מינם הביולוגי. זהות מינית ומגדרית אצל ילדים, שאינה מתיישבת עם המין הביולוגי שנולדו אליו, היא נושא מורכב ורגיש. זהות מינית וזהות מגדרית הן היבטים נפרדים בזהותו של אדם. כשמדברים על זהות מינית, הכוונה היא למשיכה הרגשית, הרומנטית או המינית של אדם ליחידים ממגדר אחר או בני אותו מגדר. זהות מגדרית היא התחושה הפנימית של אדם בנוגע למגדר שלו, שעשויה להיות שונה מהמין שנולד אליו. הזהות המגדרית אינה בינארית (זכר או נקבה) ויכולה להקיף קשת רחבה, לרבות טרנסג'נדר, א-בינארי, ג'נדרקווייר ועוד.
כשמדובר בילדים שזהותם המינית והמגדרית אינה מתיישבת עם המין הביולוגי שלהם, חיוני לתת עדיפות לרווחתם ולבריאותם הנפשית. הזהויות האלה עשויות להיות מורכבות ולהשתנות עם הזמן. ילדים המשתפים בתחושותיהם בנוגע לזהותם המגדרית זקוקים לתמיכה ולקבלה של המשפחה, הקהילה ואנשי הטיפול. לאישור הזהות המגדרית של הילד יש השפעה מרחיקת לכת על בריאותו הנפשית ועל רווחתו.
אם ילד שואל שאלות בנוגע לזהותו המגדרית או לנטייתו המינית, כדאי שמשפחתו תפנה להדרכה של אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש שצברו ניסיון בתחום הזה. מטפלים יכולים לספק תמיכה ולעזור למשפחות לנווט בתוך המורכבות של המצבים האלה. שיחות על מגדר וזהות מינית צריכות להיות מותאמות לגיל ולרמת ההבנה של הילד וסייע לו להפיג את חששותיו ולקבל את מי שהוא.

הפרעות תקשורת – לא פעם ניתן לפגוש בקליניקה ילדים הסובלים מדיכאון ומחרדה, הנובעים מהקושי שלהם להבין את הסביבה ולתקשר עם חבריהם ומהתסכול המתלווה אליו. ילדים הסובלים מהפרעות בתקשורת, כגון הפרעה על הרצף האוטיסטי, אינם מבינים מה הילדים סביבם רוצים, סופגים התנכלויות ופשוט לא מצליחים להבהיר לסביבה את צורכיהם. זיהוי מוקדם של בעיה בתקשורת יכול לסייע בהתאמה של כלים נכונים יותר המאפשרים חוויית התבגרות תקינה יותר.

פוסט טראומה אצל ילדים – ילדים ישראלים חשופים לצערנו לטראומות מכל עבר. אם זה מצב ביטחוני רעוע, אם זו אלימות בבית, במסגרות החינוכיות, ברחוב או במגרשי הספורט. לצערנו, יש ילדים העוברים אלימות פיזית או מינית, הצורבת צלקות עמוקות ומעצבת את המשך חייהם. ילדים אלה לא תמיד יבטאו את הקושי, לא תמיד יזהו בעצמם שמשהו לא בסדר. התערבות מוקדמת עשויה לקדם תהליך של ריפוי, לצמצם דרמטית את הפגיעה המתמשכת הזו ולאפשר לילד לחזור לשגרת חיים וצמיחה.

הפרעות פסיכוטיות חריפות – הפרעות קשות כמו סכיזופרניה נוטות לפרוץ בעשור השלישי לחיים, אך הן עלולות לפרוץ גם בילדות, סכיזופרניה אצל ילדים. הגדרתה של פסיכוזה היא פגיעה בביקורת המציאות והשיפוט. ילד שחושיו "מתבלבלים", שמדווח שהוא שומע קולות שאחרים לא שומעים או רואה דברים שאחרים אינם שומעים, ילד שמתנהג פתאום באופן מוזר וביזארי, שמבטא מחשבות לא הגיוניות ומשוכנע באמיתותן, שהדמיון שלו מפליג למחוזות קיצוניים – ייתכן שהוא מציג התנהגות ילדית תקינה, אבל ייתכן שהוא סובל מהפרעה נפשית. פסיכיאטר מומחה לטיפול בילדים ונוער ידע לאתר אם זאת הפרעה נפשית ולהציע התערבות מוקדמת שתמתן את מהלך המחלה, לעיתים עד כדי ריפוי.

הפרעות אכילה אצל ילדים – יש המתארים הפרעת אכילה כניסיון של הילד להשיג שליטה במצבים של כאוס. ההקפדה על "מה אני אוכל", פוגעת ככל שתהיה, מקנה לעיתים לילד תחושת בעלות על גופו, תחושה שהוא יתקשה לשחרר, ולא פעם יסתיר ויקטין את הבעיה ככל הניתן. בין שמדובר בדיאטות חמורות ובצמצום האכילה (ירידה מהותית במשקל ועצירת ההתפתחות), בהתקפי אכילה (בינג'ים) ואז פעילות מפצה (הקאות, משלשלים, פעילות ספורטיבית מוגזמת) או באכילה רגשית עם תנודות במשקל, הפגיעה היא נפשית וגופנית. ברמה הגופנית הפרעות אכילה עלולות לגרום להפרעות בקצב הלב, לחוסר איזון במינרלים בדם, לחוסר איזון הורמונלי ועוד. ברמה הנפשית ההתערבות מורכבת מאוד, ודורשת צוות טיפולי מיוחד (פסיכיאטר ילדים, פסיכולוג ילדים, דיאטנית, הדרכת הורים). השלב הראשון והקריטי הוא זיהוי מהיר של המצב, אבחון מדויק ובנייה של תוכנית טיפול מתאימה.

התמכרויות – התמכרות היא מנגנון הגנה ו"ויסות עצמי" לנוכח קשיים ומצבי משבר. ילד שמרגיש דחוי, ילד משועמם, ילד שחווה דיכאון או חרדה עשוי לפתח תלות בחומר או בהתנהגות שיספקו לו אמנם רווחה רגעית, אבל ישתלטו על חייו. ילדים, בני גילאים שונים, פונים היום לשימוש בקנביס, באלכוהול ובטבק, ולעיתים גם לחומרים נפוצים פחות, כמו סמי פיצוציות, גזי מזגנים ותרופות הרגעה. התנהגויות פוגעניות, כמו התמכרות למסכים, לרשתות חברתיות או לאוכל מוכרות כיום כמעט בכל בית, ולעיתים הן הופכות לבעיה של ממש (נפשית או גופנית או גם וגם). עצירת ההידרדרות מתחילה בזיהוי מדויק של הבעיה בידי פסיכיאטר ילדים מומלץ, ואז התערבות מסודרת וממושכת של הצוות הטיפולי והורי הילד.

מתי כדאי להגיע לבדיקה אצל פסיכיאטר ילדים?

הילד מתנהג מוזר, בצורה שלא מתאימה לו.
הילד מתכנס ומתבודד, הוא פחות חברותי, ופחות חברים באים הביתה.
יש נסיגה כלשהי בבריאות ובהתפתחות שלו; הוא מתלונן על כאבים ועל בעיות פיזיות, הוא ישן לא טוב, אין לו תיאבון ועוד כיוצא באלה. הילד מדווח על תחושות מוזרות או חדשות, שקשה לו להסביר אותן. המסגרת החינוכית או סביבתו של הילד מרימה דגלים אדומים שדורשים בירור פנו בהקדם לפסיכיאטר ילדים מומלץ.

אבחון פסיכיאטרי לילדים | איך מתנהל אבחון אצל פסיכיאטר ילדים ונוער?

תלוי בגיל. ככל שגילו של הילד צעיר יותר, גדל משקלם של הוריו באבחון. על פי רוב יבקש הרופא להיפגש קודם כול עם ההורים. הוא יאסוף מהם מידע רלוונטי על הרקע המשפחתי, על התפתחות הילד, על מצבו הגופני (מחלה גופנית עלולה בהחלט לייצר תסמינים נפשיים שונים), ויבהיר להם את מתווה הפעולה. בפגישה השנייה יפגוש הרופא את הילד לצורך אבחון. הוא ישתמש בכלים שונים – שיחה, משחק, מוזיקה וכל כלי אחר שיוביל אותו למעמקי הרגש של הילד, יעורר את אמונו, וימציא לו מידע מדויק על הקשיים שהוא מתמודד איתם. בפגישה השלישית ישתתפו על פי רוב ההורים והילד, והיא תוקדש לתוכנית הטיפול המוצעת.

טיפול פסיכיאטרי לילדים – איך ייראה הטיפול?

אז לא, תרופות הן לא תמיד התשובה. אמנם יש מצבים שבהם נדרשת התערבות תרופתית, ובמקרה כזה תקבלו סקירה מעמיקה של יתרונותיה וחסרונותיה, אבל בדרך כלל – כמעט תמיד – לב הטיפול יהיה פסיכותרפיה (טיפול רגשי בשיחה או משחק), מלווה במידת האפשר בהעשרה פארא-רפואית (טיפול באמצעות בעלי חיים, ספורט, ריפוי בעיסוק ועוד) ובהתאמות של המסגרת אם יש בהן צורך (מעורבות רבה יותר של המורים וציודם בהמלצות, השמה במסגרות חינוכיות ייעודיות). מרכיב חשוב לא פחות הוא הדרכת ההורים ופגישות תקופתיות עימם, שבהן נעשה "כוונון כלים", כדי לדייק את דרכי התמיכה בילד.

האם יש השלכות לפנייה לטיפול פסיכיאטרי לילדים?

האם הטיפול מתנהל בהתאם לזכויות החולה לפרטיות ולאתיקה. עבירה על חיסיון המידע היא עבירה חמורה על החוק. מעבר למקרי קיצון המנוסחים בחוק, אין ביכולתו או ברצונו של הפסיכיאטר לכפות טיפול או דרך התנהלות על הילד ללא הסכמת הוריו (ולעיתים גם כשהם נותנים את הסכמתם, אבל הילד מתנגד). ברובם המוחלט של המקרים המידע שנאסף וההמלצות שמורים בתיקו הרפואי של הקטין אצלנו במרכז מיינדמי (MindMe), ולא יוצאים ממנו לשום גורם, בלי לקבל את אישורם של הילד (על פי רוב) והוריו. אם כן, אם יש השלכות, הן נובעות דווקא מהימנעות מפנייה לאבחון וטיפול של פסיכיאטר ילדים. הן גורמות להמשך הסבל, להחמרת התסמינים ולפגיעה בעתידו של הילד.

אז איזה שירות ניתן לקבל מפסיכיאטר ילדים ונוער במיינדמי (MindMe)?

אבחון בעקבות תלונה על קושי רגשי או על פגיעה בתפקוד אצל ילדים ונוער.
התחלה של התערבות טיפולית (תרופתית או רגשית).
הדרכת הורים וטיפול דיאדי.
כתיבת חוות דעת לוועדות השמה, למסגרות חינוכיות, לצה"ל.