חרדה חברתית, מה זה בעצם? שמעו סיפור של אחת המטופלות שלי: "לפני לא מעט שנים הזמינו אותי לדבר באיזה ערב עיון שהרצו בו כל מיני אנשים חשובים, כאלה שיודעים לדבר. גם אני יודעת לדבר, אבל את מה שקרה לי שם לא אשכח בחיים. עליתי לבמה, וראיתי שחור. שכחתי כל מה שרציתי לומר וגמגמתי כמה שטויות. הרגשתי את המבוכה בקהל. ירדתי מהבמה וקברתי את עצמי בכיסא. ברגע הראשון שיכולתי חמקתי משם. זאת הייתה אחת מחמש חוויות ההשפלה הגדולות בחיי, אם לא הַ."זאת גרסה אחת של חרדה חברתית. יש כמה. אחד מכל עשרה אנשים סובל מחרדה חברתית, שאובחנה פורמלית, אבל סקרים שונים מלמדים, שכל אדם שלישי מעיד על עצמו שהוא סובל במידה כזו או אחרת מחרדה במצבים חברתיים. תמצית החרדה החברתית היא הפחד – פחד אינסופי – להביך את עצמנו מול אחרים. אבל לא פעם מתלווה אליה תחלואה נוספת בצורת דיכאון, הפרעות חרדה אחרות והתמכרויות שונות, שתכליתן "לווסת" תחושות חרדה לא

התמכרות למסכים – האם שמעתם על זה פעם? ואם כן, האם לדעתכם יש תופעה כזו? אין לנו צל של ספק, שכולכם עניתם "כן" לשתי השאלות האלה. רק מעטים יודעים, שההתמכרות הזו אינה נכללת בספר האבחנות הפסיכיאטרי (DSM). כי בשונה מהתמכרויות אחרות, כמו סמים, אלכוהול, אכילת יתר, שבהן הנזקים הברורים והגלויים לעין מעידים שהמתמכר חצה את הגבול ואיבד שליטה, איך נגדיר מתי מישהו מבלה יותר מדי זמן מול המסך? האם אפשר בכלל להגדיר? ואז איך נדע אם הצלחנו לטפל? כי הרי כיום אי אפשר לנתק אדם כליל מהמסך. הוא חיוני בעבודה, בלימודים וגם מבחינה חברתית.התמכרות למסכים קורית בנסיבות שונות; אחת מהן היא המעבר משימוש רגיל וסביר, למשל משחק מחשב במשך שעה בסוף היום, לשימוש מופרז שמעיד בעצם על התמכרות – משַחקים עשר שעות רצוף, במקום ללכת לישון. מצב התמכרות אחר הוא שימוש במסך כדי לווסת את מצב הרוח. הנה משפטים ששמעתי אצלי בקליניקה: "אני מרגיש משועמם, אז אני שורף את

הפרעות אכילה שכיחות יותר אצל נשים; אחד המחקרים ציין 5%-8% מהן שיסבלו מהפרעות אכילה לאורך החיים לעומת כ-2% מהגברים. בדיון בנושא הפרעות אכילה שנערך ביוני 2023 בוועדת הבריאות של הכנסת הובאו הנתונים האלה: אצל כ-1,500 ילדים ובני נוער בישראל אובחנו הפרעות אכילה; 40-30 אלף נערות ונשים סובלות מהמחלה, 15%-20% מתוכן מפתחות מחלה כרונית, ושיעור התמותה מהמחלה עומד 5%. כלומר: הפרעות אכילה זקוקות להתייחסות דחופה של המערכת.נמשיך בחידה: שלוש חברות מגיעות למסיבה. במסיבה יש שולחן עמוס באוכל שאי אפשר לעמוד בפניו. אחת תחלוף על פניו כאילו הוא לא שם. היא שבעה מאוד מהיוגורט שאכלה לפני כמה שעות. האחרת תתנחל לידו לפרק זמן כלשהו, תאכל עד שהיא תרגיש שהיא מתפוצצת ואז תרוץ לשירותים ותרוקן את הבטן מלמעלה (היא מקיאה מיומנת). השלישית תפזול כל הערב לכיוון השולחן ומדי פעם תתגנב אליו ותאכל משהו, אבל כשהיא תחזור הביתה, היא תסתער באין רואים על המקרר, תאכל מכל הבא ליד, ולא יהיה לה שום צורך

דיכאון קליני דיכאון הוא מחלה שכיחה מאוד שעשויה להיות מעט חמקמקה. לא תמיד אנחנו קולטים שאנחנו בדיכאון, כי לא תמיד הוא מתבטא דרך בכי או עצב. לעיתים הוא שקוף מבחינתנו, אבל פניו רבות: מועקה כבדה, עייפות וחולשה; קושי להירדם; חרדה אין סופית או בהלה מהעתיד; אובדן תיאבון ומשקל; עלייה במשקל בשל אכילה רגשית; תחושת ריקנות; אובדן עניין בפעילויות שבדרך כלל הסבו לנו הנאה; שקיעה במיטה במעין דמדומים. לפעמים אדם יכול להתרסק ולהיעלם בבת אחת, ולפעמים הוא פשוט דועך לאיטו, אבל ממשיך לתפקד איכשהו בגלל הכרח כלשהו. מצב דיכאון נמצא הרחק מעבר לעליות ולמורדות הרגילים של החיים, והשפעתו על תפקודו היומיומי של האדם, על מערכות יחסיו ועל תחושת הרווחה הכללית כבדת משקל.נקודת הקיצון שכולנו חוששים ממנה וכולנו, גם הרופאים, מתקשים לזהות מראש היא האובדנות. בשנת 2020 דיווח משרד הבריאות על 6,200 ויותר ניסיונות התאבדות, בעיה לאומית העולה בסדרי הגודל שלה על סוגיות כמו טרור או תאונות דרכים. מה גורם לדיכאון

כל אחד ואחת מאיתנו חוו ודאי, לפחות פעם אחת בחייהם, את מה שהיו מכנים התקף חרדה. למרבה הצער, הפכו חרדה, התקף חרדה והפרעות חרדה למושגים שגורים בתקופה המלחיצה שאנחנו חיים בה. די במנה מרוכזת של מהדורת חדשות בשמונה בערב, כדי לעורר התקף חרדה גם אצל האנשים השלווים ביותר. סוגי חרדות יש סוגים שונים של חרדות: חרדה חברתית, חרדת נטישה, חרדה קיומית, חרדת נהיגה, חרדת טיסה ועוד. חלקן כלליות וחלקן ספציפיות. נושא הפרעות החרדה מורכב, וכולל בתוכו מגוון רחב של הפרעות פסיכיאטריות; לכולן יש, בסופו של דבר, ביטוי דומה. יש אנשים המגיבים בתסמינים של עוררות סימפתטית (כפי שמתואר להלן) במצבים חברתיים, מה שנקרא "חרדה חברתית", יש אנשים הסובלים מהפרעת חרדה כללית (חרדה קיומית בשפה עממית), ויש מגוון רחב מאוד של פוביות ספציפיות, מצבים שבהם הטריגר לחרדה ממוקד מאוד, למשל חרדת נהיגה, חרדת טיסה, חרדה ממעליות, חרדה מיונים (כן כן, אחת ההפרעות הנפוצות), חרדה מבדיקות דם וחרדה מג׳וקים… למעשה כל אירוע,

ADHD – יש מישהו בקהל שלא מכיר את צירוף האותיות הזה? יש מישהו שלא מכיר אחד, שניים, שלושה, עשרה אנשים שמספרים שיש להם ADHD, גם אם לא עברו אבחון מוסמך? חבר מתוסכל אמר לי: "פעם היינו יחידי סגולה. כשאני הייתי ילד, אף אחד לא דיבר על הפרעת קשב וריכוז. אבל ביום הורים המורים תמיד היו אומרים להורים שלי: 'יש לו המון פוטנציאל, אבל הוא לא מממש אותו.' ואני הרגשתי כמו אידיוט. כמה שהתאמצתי, לא הייתי מצליח לקרוא יותר מעשר שורות רצוף. היום כל אדם שני שאתה פוגש ברחוב יש לו הפרעת קשב וריכוז.” אז מהי ההפרעה הזאת שתאגידי התרופות חוגגים עליה? מהי הפרעת קשב וריכוז? הפרעת קשב וריכוז, ADHD, היא הפרעה נוירו-התפתחותית המשפיעה על ילדים ועל מבוגרים כאחד. הפרעת קשב וריכוז מתאפיינת בדפוסים מתמשכים של חוסר תשומת לב, פעלתנות יתר (היפראקטיביות) ואימפולסיביות שעלולים להפריע לתפקוד היומיומי של האדם, בבית הספר, בעבודה ובמערכות יחסים. ילד או מבוגר עם הפרעת קשב

OCD מה זה? OCD הפך זה מכבר למטבע לשון עובר לסוחר. "זאתי, אני אומרת לך, OCD יש לה. לא מספיקים לבלוע את הביס האחרון, והיא כבר לוקחת את הצלחות, מנקה את השולחן ושוטפת את הכלים." OCD (Obsessive Compulsive Disorder) או הפרעה טורדנית כפייתית היא למעשה מצב שבו אנחנו חווים חרדה עוצמתית כלשהי (אובססיה), ומנסים לשכך אותה בפעולה כפייתית כלשהי (קומפולסיה). דוגמה קלאסית: אדם שחרד מפני הידבקות בזיהום שוטף פעם אחר פעם את ידיו. חשוב מאוד לשטוף ידיים, כמובן, אבל ברגע שהשטיפה הופכת למנהג כפייתי, הוא משקף מצב שבו האדם מנסה להשיג "שליטה מאגית" בחייו דרך מעשה אחד מסוים, וזה מעיד לא פעם על מצוקה נפשית עמוקה. OCD – למה היא מתפרצת? הפרעה טורדנית כפייתית (אוסידי) היא מצב בריאותי נפשי מורכב שיכול להתפתח ממגוון סיבות; סביר להניח שהיא תולדה של שילוב גורמים גנטיים, נוירוביולוגיים, סביבתיים ופסיכולוגיים. נסקור אותם להלן:גנטיקה – יש עדויות המצביעות על כך שב-OCD עשוי להיות מרכיב גנטי.

סכיזופרניה היא אולי המחלה המאיימת ביותר בין מחלות הנפש, זו שלא פעם קשה להזכיר את שמה. 1%-2% מהאוכלוסייה מאובחנים בסכיזופרניה. מחלת סכיזופרניה מתפרצת אצל גברים בשנות ה-20 לחייהם, ואצל נשים על פי רוב כעשור מאוחר יותר. מה זה סכיזופרניה (בעברית שסעת) המונח סכיזופרניה הגיע מלטינית, Schizophrenia, ומקורו ביוונית. פירושו הוא מוח או שכל מפוצל או שסוע. בעברית סכיזופרניה נקראת שסעת, אבל סכיזופרניה אינה "פיצול אישיות", בלשון העם, או הפרעת זהות דיסוציאטיבית, במינוח מקצועי, אלא פיצול או העדר תיאום בין תפקודים שונים של הנפש – רגש, חשיבה, התנהגות. יש לציין שהמונח סכיזופרניה, המקובל בסיווג הפסיכיאטרי, אינו מקיף את כל הצורות והביטויים של הפרעה מורכבת זו. סכיזופרניה תסמינים סכיזופרניה היא הפרעה נפשית מורכבת וקשה המשפיעה על מחשבותיו, על רגשותיו ועל התנהגותו של האדם. מאפיין מרכזי שלה הוא מחשבות שווא (דלוזיות), מחשבות שגויות, שהחולה חווה אותן כאמת מוחלטת שלא ניתן להפריך אותה. לא פעם מדובר בחשדנות רבה כלפי הסביבה, גם הקרובה ביותר.

מאניה דיפרסיה, או בשמה הרשמי "הפרעה דו קוטבית", היא הפרעה מוכרת ונפוצה למדי, שפסיכיאטר מומחה יודע לה מענה יעיל ומאזן. לפני שנסקור מהי מאניה דיפרסיה, כדאי להבין מה היא לא. לא מדובר במצב שבו אדם הוא "מודי" באופיו, כלומר נוטה למצבי רוח, או "קריזיונר" או סתם מעצבן או פשוט בלתי נסבל. אנשים הסובלים ממאניה דיפרסיה הם בדרך כלל אנשים נינוחים, נעימים ומתפקדים מצוין, אבל לפעמים, בלי התרעה מוקדמת, כפתור הווליום שלהם מסתובב, לפה או לשם, והחיים שלהם ושל סובביהם עוברים טלטלה, ולפעמים אותה טלטלה עלולה להרוס משפחות שלמות. דו קוטביות – תנועה בין שני קטבים של מצב רוח מאניה דיפרסיה משמעותה מצב של דו קוטביות, תנועה בין שני קטבים של מצב רוח, מעבר בין שני סוגי דיכאון שהמתמודד חווה אותם חליפות, והסביבה קולטת אותם כשני מופעים הפוכים:במצב דיכאון "רגיל", כלומר מצב שאינו הפרעה דו קוטבית, החוויה הרווחת היא של "רע לי, ואני עצוב", אבל במצב של מאניה דיפרסיה אדם

פוסט טראומה או (Post Traumatic Stress Disorder) PTSD היא תגובה שכיחה אחרי אירוע טראומטי – אירוע קשה המאיים על חייו או גופו של אדם, כמו מלחמה, מתקפת טרור, תקיפה אלימה (פיזית, מינית), תאונות דרכים ועוד כיוצא באלה. כל אחת מהטראומות האלה עלולה לגרום להשפעות נפשיות שונות, לפוסט טראומה בדרגות שונות של חומרה ומשך.מעצם היותה של ישראל מדינה במלחמה מיום הקמתה, הפרעת דחק פוסט טראומטית היא הפרעה הנפוצה בה מאוד. סקרים רחבי היקף מראים, שמחצית ויותר מהאוכלוסייה יחוו במהלך חייהם אירוע טראומטי קשה (תקיפה, תאונת דרכים, מתקפת טרור וכו'); 4% מהם יסבלו מתסמינים פוסט טראומטיים. חלק מהם עברו אבחון, וזכו להכרה רשמית מטעם המדינה, שמשמעותה אפשרות לטיפול וזכויות אחרות. אלה שלא אובחנו רשמית מתמודדים עם פוסט טראומה ללא סיועה של המדינה ברמות שונות של הצלחה או כישלון.בישראל חיים מעל ל-5,000 איש שמשרד הביטחון הכיר בהם כנכי צה"ל בשל פוסט טראומה עקב הלם קרב או תגובת קרב. אֲלָפִים נוספים אינם מאובחנים