טיפול בדיכאון

מה הם הגורמים לדיכאון?

• נטייה גנטית: קיומה של היסטוריה משפחתית של דיכאון או הפרעות מצב רוח אחרות עשויה להגביר את הנטייה של האדם לפתח דיכאון. גם גנים מסוימים יכולים להשפיע על האופן שבו יגיב האדם במצבי לחץ, ועל הסיכון כי יחווה דיכאון.

• גורמים ביולוגיים: העדר איזון בכימיקלים כמו סרוטונין, דופמין ונוראפינפרין; שינויים במבנה המוח ובאיכות תפקודו; הפרת האיזון ההורמונלי, למשל בגיל ההתבגרות, במהלך ההריון, אחרי לידה או בגיל המעבר. כל אלה עלולים לעורר דיכאון או להחמיר את המצב הקיים.

• אירועי חיים קשים: הסיכון להתפתחות דיכאון גדל כאשר ישנם אירועים המערערים את שגרת החיים ואת תחושת הביטחון, לרבות אובדן, קשיים זוגיים או כלכליים וכו'.

• מצבים רפואיים: התמודדות מתישה עם כאב כרוני ומחלות שונות כמו סוכרת, מחלות לב והפרעות נוירולוגיות, היא התמודדות שעלולה להוביל לדיכאון.

• שימוש בחומרים ממכרים: שימוש יתר בסמים, אלכוהול ואף תרופות מרשם עשוי לחולל שינויים כימיים במוח, וכך להגביר את הסיכון לדיכאון.
• טראומה: אירועי חיים שליליים או טראומה בילדות יכולים להשפיע בטווח הארוך על בריאות הנפש, ולהגביר את הסיכון לדיכאון. בישראל זוהי תופעה נפוצה למדי (בשל הלם הקרב) המחייבת טיפול בפוסט טראומה באופן מקצועי.

טיפול בדיכאון – איך עושים את זה?

• טיפול פסיכותרפיה, או טיפול בשיחות, לרוב באמצעות טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפול בין אישי או טיפול פסיכודינמי. מטרת הטיפול לזהות דפוסי חשיבה שליליים, לשנות אותם, ולפתח אסטרטגיות אפקטיביות להתמודדות.
• טיפול תרופתי, אשר מטרתו לסייע באיזון הכימיקלים במוח ולהקל על תסמיני הדיכאון, אך הוא איננו מחליף שיטות טיפול אחרות, אלא נלווה אליהן.
• טיפול בנזעי חשמל (ECT), הליך במסגרתו מועבר זרם חשמלי קצר למוח כדי לגרום התפרצות חשמלית מבוקרת. התפרצות זו מחוללת שינויים רבים בתפקוד המוח, ומפעילה גנים המעורבים בייצור חומרים המופרשים במוח, כגון נוראפינפרין, סרוטונין ודופמין. בהשוואה לתרופות, לטיפול בנזעי חשמל השפעה חזקה לאין ערוך בהפעלת גנים אלה, ולכן הוא נחשב לטיפול היעיל ביותר במצבי דיכאון קשה.
• גרייה מגנטית מוחית (TMS), הליך לא פולשני המשתמש בשדות מגנטיים כדי לעורר אזורים ספציפיים במוח הקשורים לוויסות מצב הרוח. בהשוואה לטיפול בנזעי חשמל מדובר בהליך עדין יותר, שאינו פולשני ולכן השפעתו פחותה.