כל אחד ואחת מאיתנו חוו ודאי, לפחות פעם אחת בחייהם, את מה שהיו מכנים התקף חרדה. למרבה הצער, הפכו חרדה, התקף חרדה והפרעות חרדה למושגים שגורים בתקופה המלחיצה שאנחנו חיים בה. די במנה מרוכזת של מהדורת חדשות בשמונה בערב, כדי לעורר התקף חרדה גם אצל האנשים השלווים ביותר.

סוגי חרדות

יש סוגים שונים של חרדות: חרדה חברתית, חרדת נטישה, חרדה קיומית, חרדת נהיגה, חרדת טיסה ועוד. חלקן כלליות וחלקן ספציפיות.

נושא הפרעות החרדה מורכב, וכולל בתוכו מגוון רחב של הפרעות פסיכיאטריות; לכולן יש, בסופו של דבר, ביטוי דומה. יש אנשים המגיבים בתסמינים של עוררות סימפתטית (כפי שמתואר להלן) במצבים חברתיים, מה שנקרא "חרדה חברתית", יש אנשים הסובלים מהפרעת חרדה כללית (חרדה קיומית בשפה עממית), ויש מגוון רחב מאוד של פוביות ספציפיות, מצבים שבהם הטריגר לחרדה ממוקד מאוד, למשל חרדת נהיגה, חרדת טיסה, חרדה ממעליות, חרדה מיונים (כן כן, אחת ההפרעות הנפוצות), חרדה מבדיקות דם וחרדה מג׳וקים… למעשה כל אירוע, מצב או גורם עשויים לעורר חרדה.
עוד הפרעת חרדה ידועה ומעיקה היא החרדה ממחלות, "חרדת בריאות" או, בשמה הפופולרי, היפוכונדריה. היפוכונדר מצוי נוטה לחשוד, חדשות לבקרים, שחלה במחלה מסוכנת – המחלות החשודות מתחלפות, המחלות לא – וממהר לפנות לרופאו שיציל אותו, או, לחלופין, הוא נמנע מלפנות לרופא, שמא יגלה שחלה במחלה מפחידה.

התקף חרדה | התקף פאניקה

התקף חרדה אכן מתרגש מעת לעת על כל אחד ואחת מאיתנו, לעיתים ברגעים הכי פחות מתאימים, כמו למשל בדייט ראשון עם מישהו, בריאיון עבודה למשרה שאנחנו הכי רוצים להתקבל אליה; לא חסרים רגעים כאלה. פתאום הדופק מואץ, מתכסים זיעה, אי אפשר לנשום; מרגישים על סף התקף לב, שעוד שנייה הולכים למות.

מה זה התקף חרדה? למה בעצם הוא מתרחש?

בגוף שלנו יש שתי מערכות נוירולוגיות: המערכת הסימפתטית והמערכת הפארא-סימפתטית. במערכת הסימפתטית יש מנגנון שמזהה איומים ומגיב אליהם. המטרה שלו היא להזהיר אותנו ולגרום לנו לפעול, כשאנחנו בסכנה ממשית – להילחם או לברוח; העיקר לא לקפוא במקום (fight, flight or freeze). אם למשל ייכנס פתאום דוב לחדר (וזה קורה מדי פעם), הלב שלי ידפוק מהר, קצב הנשימה שלי יואץ, שריריי יתכווצו, הראייה שלי תתערפל, כי האישונים מתרחבים כדי לזהות איומים רבים ככל האפשר, הבטן שלי תהיה בבלגן, אני אתכסה בזיעה, והכול ילווה בתחושה רעה של… ובכן יש דוב בחדר. וזה לגמרי הגיוני וטבעי, כי כל התופעות האלה קורות כדי שאיאבק או אברח ולא אקפא, חס וחלילה. אבל התקף חרדה כזה יכול לקרות גם כשהדוב נמצא רק בדמיון שלי או כשהדוב הוא הבוס או הדייט או מנהל הבנק או מיליון עניינים אחרים. בדרך כלל התקף החרדה חולף אחרי כמה דקות בעזרת המערכת הפארא-סימפתטית שהתפקיד שלה הוא להרגיע, להשליט סדר, לעכל, להשרות שלווה. מטבע הדברים, בתקופות של מתח ולחץ אנחנו מוּעדים יותר לאירוע כזה של התקף חרדה. אבל כשהוא חולף, החיים שבים למסלולם.

התקף חרדה תסמינים | חרדה תסמינים | חרדה תסמינים גופניים

תסמינים של התקף חרדה עלולים להיות עזים ומטרידים. בדרך כלל הם מופיעים פתאום ומגיעים לשיאם תוך דקות ספרות.
הנה התסמינים הגופניים של חרדה:
דופק מהיר (דפיקות לב) – הלב הולם, וחשים שהוא תכף עף מתוך כלוב הצלעות;
קוצר נשימה או נשימת יתר (היפרוונטילציה) – קשיי נשימה, תחושה שלא נכנס מספיק אוויר, תחושת חנק;
הזעה מרובה – במיוחד בכפות הידיים, במצח או בבית השחי;
רעד בלתי נשלט – במיוחד בידיים או ברגליים;
כאב או אי נוחות בחזה – עלולים לחוש לחץ או כאב בחזה, ולפרש אותם בטעות כהתקף לב;
בחילות או אי נוחות בבטן – דחף להקיא, התכווצויות בטן או תחושה של "פרפרים" בבטן.
סחרחורת ותחושת אובדן אחיזה – תחושה שהקרקע נשמטת או שעומדים להתעלף;
חוסר תחושה או תחושות עקצוץ – בידיים, ברגליים או בפנים;
צמרמורות או גלי חום – עקב שינויים פתאומיים בטמפרטורת הגוף;
פחד מאיבוד שליטה או מאובדן שפיות – תחושה שמשהו השתבש בתפיסת המציאות;
תחושות של ניתוק – של אדם מעצמו או מהעולם, כאילו הדברים לא אמיתיים;
פחד למות – תחושה שעומדים למות בכל רגע.
חשוב לציין שתסמינים של התקף חרדה עשויים להשתנות מאדם לאדם, ולא כולם יחוו את כל התסמינים במהלך התקף חרדה. מלבד זאת, ניתן לטעות ולאבחן התקף חרדה כמצב רפואי אחר, ולכן אם חווים תסמינים אלה, חיוני לפנות להערכה מקצועית, כדי לשלול כל חשש אחר לבריאות ולקבל תמיכה וטיפול מתאימים. אבל אצל אחד מכל שלושה ישראלים חרדה יכולה להפוך פתאום להפרעה קשה ומשתקת, המשנה את שגרת החיים, ולעיתים אף מסכנת אותם. אף אחד לא חסין מפניה.

אז איך בעצם מתפתחות הפרעות חרדה?

הפרעות חרדה מתפתחות כשעולה שכיחות התקפי החרדה. התקף חרדה קורה כאמור במצבי חיים מסוימים ובאופן בלתי צפוי. המעבר מהתקף חרדה בודד להתקפי חרדה תכופים (התקפי חרדה מתמשכים) שהופכים להפרעות חרדה קורה מסיבות מספר הקשורות זו לזו. התקף חרדה הוא אירוע אינטנסיבי מאוד, וחלק מאלה שחוו אותו מפתחים פחד עז מפני התקף נוסף. הפחד הזה עלול לרחף, גם בהעדר איום מיידי, ולהביא לכדי הימנעות ממקומות, ממצבים או מפעילויות המזכירים אירועים קודמים של התקף חרדה. ניסיון זה לנהל את החרדה מלווה בדריכות מתמדת בנוגע לאפשרות שהנה תכף יקרה עוד התקף חרדה. ככל שהפחד מהתקף חרדה מתגבר ועימו ההימנעות, כך משתבש תפקודו של האדם בחיי היומיום. יותר ויותר הוא נמנע מאירועים חברתיים, ממקומות ציבוריים או ממצבים שעלולים לעורר התקף.

במצב של הפרעות חרדה משתבש הסנכרון בין המערכת הסימפתטית למערכת הפארא-סימפתטית. זאת האחרונה לא יכולה להיחלץ ולאזן את השיבוש. מטופלים תיארו את הפרעות החרדה כחוויית טביעה ואובדן יכולת התפקוד, לפעמים במשך חודשים ארוכים.

איך מאבחנים הפרעות חרדה?

ה-DSM-5, המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות, מאבחן הפרעת חרדה לפי הקריטריונים האלה:

• הבעה של חרדה ודאגה המופיעה ברוב הימים, במשך שישה חודשים לפחות, ונוגעת למספר אירועים, תחומים או פעולות.
• קושי לשלוט בדאגה או בחרדה.
• החרדה והדאגה מאפיינות בשלושה תסמינים או יותר; אחדים מהם אמורים להופיע ברוב הימים, במשך שישה חודשים:
  • חוסר מנוחה ותחושת מתח חריפה.
  • התעייפות מהירה.
  • קושי להתרכז או "בלאק אאוט".
  • רגזנות/זעפנות.
  • מתח בשרירים.
  • הפרעות שינה (קושי להירדם, שינה לא רצופה ויקיצה בשעה לא תקינה, מוקדמת או מאוחרת מדי).

יש להדגיש: לא כל מי שחווה התקפי חרדה יפתח הפרעות חרדה. רבים עוברים התקפי חרדה בודדים עקב מצבי לחץ, וכשגורם הלחץ משתחרר, ההתקפים מתפוגגים. אבל אם חווים התקפי חרדה מתמשכים, כלומר התקפי חרדה חוזרים ונשנים, שמשבשים את איכות החיים, שירותי בריאות הנפש יכולים להציע פתרונות מצוינים. התערבות מוקדמת של פסיכיאטר פרטי וטיפול מתאים יכולים לסייע בניהול התסמינים ולמנוע את ההסלמה להפרעת חרדה. אבל איך מטפלים בחרדה שהפכה להפרעות חרדה?

טיפול בחרדה

טיפול בהפרעות חרדה כרוך בדרך כלל בשילוב גישות שונות של טיפול, בשינויים באורח החיים ובמקרה הצורך גם בטיפול בתרופות נגד חרדה. חשוב לזכור שחוויית הפרעות החרדה משתנה מאדם לאדם, ולכן חיוני לעבוד עם איש מקצוע מיומן. בהקשר זה אי אפשר להגזים בתרומה של פסיכיאטר מומחה בטיפול בחרדה שיכול להציע תוכנית טיפול מקיפה ומותאמת אישית. הנה מספר דרכים שבהן ניתן לטפל בהפרעות חרדה:

• טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) – יעיל מאוד בריפוי הפרעות חרדה. הוא מתמקד בזיהוי דפוסי חשיבה שליליים והתנהגויות שליליות, התורמים להתקפי חרדה, ובשינוי דפוסים והתנהגויות אלה. באמצעות CBT ניתן ללמוד לנהל תסמיני חרדה באמצעות אסטרטגיות התמודדות וטכניקות הרפיה וניהול מתחים.
• טכניקות הרפיה וניהול מתחים – טכניקות נשימה שונות, תרגול מיינדפולנס ומדיטציה, אימוני יוגה, טאי צ'י וצ'י קונג, טכניקות ניהול זמן והצבת גבולות; כל אלה תורמים רבות להפגת המתח והלחץ ובכך להפחתת התדירות והעוצמה של התקפי חרדה.
• טיפול תרופתי | כדורים נגד חרדה – תרופות נוגדות דיכאון מסייעות בניהול הפרעות החרדה, במיוחד בתחילת התהליך, ומאפשרות את תהליך הריפוי הנפשי-הקוגניטיבי-ההתנהגותי.
• שינוי אורח החיים – אימוץ אורח חיים בריא – פעילות גופנית סדירה, תזונה מאוזנת, שינה מספקת והימנעות מחומרים כמו קפאין, אלכוהול וסמים – יתרום מאוד לבריאות נפשית כללית טובה יותר.
• קבוצת תמיכה – הצטרפות לקבוצת תמיכה יכולה להעניק תחושת שייכות ואת התחושה ש"וואלה, יש עוד כאלה שמכירים את החוויה הזאת ויכולים להבין מה עובר עליי". קבוצת תמיכה מציעה הכלה, הקשבה, אסטרטגיות התמודדות חשובות וליווי מתמשך.

חשוב לזכור שהתגברות על התקפי חרדה עשויה לקחת זמן ודורשת סבלנות. ולכן חשובה כל כך עזרה מקצועית מיומנת של מומחה לבריאות הנפש.
ד"ר אילן וולקוב, פסיכיאטר מומחה לטיפול בחרדה, ומכון מיינדמי (MindMe) מציעים מעטפת מקצועית מקיפה, ובמרכזה תוכנית טיפול פרטנית ומותאמת אישית. מוזמנים לתאם תור עכשיו.