התסמינים של חרדה חברתית
לאנשים המתמודדים עם חרדה חברתית תסמינים שונים:
- תפיסות שליליות: הנטייה של האדם לומר לעצמו שאיש אינו מעוניין בנוכחותו או אוהב אותו, או שהוא לא מספיק טוב וראוי לאחרים.
- סטנדרטים מוגזמים: התפיסה של האדם כי עליו להיות מושלם בנוכחותם של אחרים, ולא להישמע משעמם, להיראות לחוץ או לשתוק לאורך זמן.
- תסמינים גופניים: דופק מואץ, סומק בפנים, הזעת יתר, קשיים בדיבור, בחילות וסחרחורות, התכווצויות שרירים, תחושת חנק או קוצר נשימה.
- תסמינים רגשיים: תחושה כי החיים אינם מלאים ומספקים, וכן שאין אפשר להשיג מטרות ויעדים, מה שעלול להוביל להופעתם של תסמינים של דיכאון.
- תסמינים התנהגותיים: הימנעות ממפגשים ואירועים חברתיים, הסתתרות מפני אחרים בתוך סיטואציה חברתית, הימנעות מקשר עין או שיח עם אחרים.
הגורמים לחרדה חברתית
יש גורמים שונים שיכולים להסביר את הופעתה של החרדה, כאשר בדרך כלל מדובר בשילוב בין מספר גורמים עיקריים. למשל, אנשים עשויים להתנסות במצב מסוים, לחוות כישלון ואף השפלה המתבטאת בדחייה מצד אחרים, וכך לפתח חשש מפני כל סיטואציה חברתית אחרת בהמשך. בנוסף, מקורותיה של החרדה החברתית עשויים להיות ביולוגיים וגנטיים, וכך ייתכן כי קרובי משפחה אחרים מתמודדים גם הם עם הפרעת חרדה חברתית.
גורם נוסף הוא קוגניטיבי, והוא קשור במבנים המנטליים של האדם, כלומר בתפיסות שלו כלפי עצמו וכלפי אחרים. כאשר הוא בטוח כי אחרים מהווים סכנה, הוא מתוח ודרוך הרבה יותר, והוא רגיש מאוד לכל סממן של ביקורת המופנה כלפיו.
טיפול פסיכולוגי, ובפרט טיפול קוגניטיבי התנהגותי, מתמקד במרכיבים אלה בדיוק. הוא מאפשר לאדם להבין לעומק את דפוסי החשיבה וההתנהגות שלו, ולאמץ דפוסים חיוביים ומועילים יותר.
שיטות טיפול בחרדה חברתית
יש דרכים שונות להתמודד עם ההפרעה, ועם ההשפעות שלה על שגרת החיים ועל התפקוד היומיומי:
- טיפול קוגניטיבי התנהגותי במבוגרים: כאמור, טיפול CBT הוא כלי יעיל מאוד להתמודדות עם חרדה חברתית. הוא ממוקד בדפוסי החשיבה עצמם, ועיוותים הקיימים בהם, ונועד כדי להציע חלופות טובות יותר. בין השאר יכול הטיפול לשלב טכניקות של חשיפה הדרגתית, כלומר של הצגת המטופל באופן הדרגתי לסיטואציה חברתית שנתפסת בעיניו מאיימת, תוך תרגול של טכניקות הרגעה.
- מיינדפולנס וטכניקות נשימה: אחת המטרות העיקריות של תוכנית הטיפול היא לאפשר לאדם להישאר ממוקד, ולראות את הסיטואציה בצורה חיובית והרבה פחות שיפוטית. האדם לומד למעשה להקשיב לתחושות, למחשבות וגם לגוף, ולקלוט גם את הסימנים החיוביים מהסביבה, בניגוד למצב הקודם.
- טיפול תרופתי: במקרים מסוימים ניתן להציע גם טיפול תרופתי, בעיקר כדי לספק הקלה ולהפחית תסמינים של חרדה. בכל מקרה, טיפול תרופתי, אם יידרש, ייקבע על ידי פסיכיאטר מוסמך בלבד.