ADHD – יש מישהו בקהל שלא מכיר את צירוף האותיות הזה? יש מישהו שלא מכיר אחד, שניים, שלושה, עשרה אנשים שמספרים שיש להם ADHD, גם אם לא עברו אבחון מוסמך? חבר מתוסכל אמר לי: "פעם היינו יחידי סגולה. כשאני הייתי ילד, אף אחד לא דיבר על הפרעת קשב וריכוז. אבל ביום הורים המורים תמיד היו אומרים להורים שלי: 'יש לו המון פוטנציאל, אבל הוא לא מממש אותו.' ואני הרגשתי כמו אידיוט. כמה שהתאמצתי, לא הייתי מצליח לקרוא יותר מעשר שורות רצוף. היום כל אדם שני שאתה פוגש ברחוב יש לו הפרעת קשב וריכוז.” אז מהי ההפרעה הזאת שתאגידי התרופות חוגגים עליה?

מהי הפרעת קשב וריכוז?

הפרעת קשב וריכוז, ADHD, היא הפרעה נוירו-התפתחותית המשפיעה על ילדים ועל מבוגרים כאחד. הפרעת קשב וריכוז מתאפיינת בדפוסים מתמשכים של חוסר תשומת לב, פעלתנות יתר (היפראקטיביות) ואימפולסיביות שעלולים להפריע לתפקוד היומיומי של האדם, בבית הספר, בעבודה ובמערכות יחסים. ילד או מבוגר עם הפרעת קשב וריכוז חשים מוצפים בגירויים ומתקשים למיין ולהתמקד באלה שישרתו אותם ברגע נתון.
הפרעת קשב וריכוז שכיחה מאוד אצל ילדים (4%-8% מהילדים). מחציתם ממשיכים להציג תסמינים גם בבגרות. אבחון ההפרעה כיום בקרב מבוגרים שובר שיאים, גם משום שהמודעות אליה גדלה (אצלנו במכון אבחַנו אפילו אנשים בעשור השמיני לחייהם) וגם משום שהעולם התזזיתי של ימינו מעודד הפרעת קשב. המכשירים הסלולריים, המסכים בכל מקום, הרעש, ההמולה, הציפייה שנהיה נגישים כל הזמן – כל אלה מקשים עלינו מאוד להתרכז. הפרעת קשב נמצאת בכל שכבות החברה, בכל הגילאים ובכל רמות האינטליגנציה. אין מידע מדויק על שכיחותה בעולם, משום שבכל מדינה נוהגים אופני מדידה שונים.
להפרעת קשב וריכוז יש מקור תורשתי, והיא נובעת מליקוי אורגני בפעולתם של המוליכים העצביים במוח. השערה מקובלת אומרת שמספר המוליכים העצביים במרווח הבין-תאי שבין כל סינפסה במוחם של אנשים עם הפרעת קשב נמוך מהמספר האופייני למוח של אדם רגיל. עוד גילה המחקר, שהמטבוליזם של הגלוקוז באזור מסוים של האונה המצחית של המוח איטי יותר במוחם של מבוגרים עם הפרעת קשב.
חשוב להבין שהפרעת קשב איננה מצב רוח חולף או בעיית התנהגות. לא ניתן "להתגבר על זה".

הפרעת קשב וריכוז תסמינים

הפרעת קשב וריכוז באה לידי ביטוי, לא רק במצבים שבהם צריך ללמוד או להתרכז בעבודה; היא מלווה כל רגע ורגע בחיים. הסובלים ממנה מתקשים להעמיק, קופצים מנושא לנושא ומאירוע לאירוע, "נדלקים" במהירות על כל מיני רעיונות, מתחילים משימות בהתלהבות, אבל מהר מאוד מאבדים עניין, מתקשים להיות קָשוּבים, חשים מתח פנימי גדול בפקקים או בתורים, דוחים ביצוע של משימות, לא מסוגלים לעבור בצורה רציפה ממשימה למשימה, מתקשים במערכות יחסים, כועסים על עצמם ומרגישים "כישלון מהלך". העולם שסביבם לא תמיד מבין לאיזה מאמץ הם נדרשים כדי להשלים פעולות פשוטות לכאורה. ילדים עם הפרעת קשב מתקשים להתמיד בדברים, מתקשים בסיום מטלות כגון שיעורי בית או משימות, פעמים רבות הם לא זוכרים מה היה בשיעור או מה היו שיעורי הבית, המחברות שלהם מבולגנות, הם מאבדים לעיתים קרובות צעצועים, ספרים, את התרמיל שלהם, את הסווטשרט, את הסלולרי, הם חסרי מנוחה ונעים כל הזמן, מדברים המון, נכנסים לדברי אחרים, קצרי רוח, לא נזהרים בדבריהם, מתקשים לעיתים לשלוט ברגשותיהם. ההתנהלות שלהם עלולה להעיק גם על המורים וגם על החברים שלהם ואף להפוך אותם מטרות קלות לחרם. כשמדובר בילדים ובבני נוער החשש הגדול הוא שיחוו תסכול מתמשך, שתיפגע תחושת הערך העצמי שלהם, שהם ירימו ידיים ויתייאשו. לכן חיוני לאבחן אותם מוקדם ככל האפשר.
חשוב לדעת שלאנשים עם הפרעת קשב וריכוז יש יכולות חשיבה שונות, לא פחותות, אלא אחרות, והעדר אבחון מסודר מונע מהם, לא רק טיפול, אלא הבנה איך לרתום יכולות ייחודיות אלה, כדי לפרוח בשדה האקדמי והתעסוקתי, וממה להימנע, כי חבל לבזבז את האנרגיה על קרב אבוד מראש. הפרעת קשב וריכוז, ADHD, נחלקת לשתי קבוצות של תסמיני ליבה: קשב לקוי; היפראקטיביות (פעלתנות יתר) ואימפולסיביות.

ADHD אבחון

ADHD מאובחנת על סמך קריטריונים ספציפיים המתוארים במדריך האבחון הסטטיסטי להפרעות נפשיות (DSM-5), מדריך המשמש אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש לאבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות. כדי לאבחן הפרעת קשב וריכוז, נדרש שדפוסי קשב לקוי או דפוסי היפראקטיביות ואימפולסיביות או שני סוגי הדפוסים גם יחד יתמידו שישה חודשים לפחות, יגרמו פגיעה משמעותית בתפקוד החברתי, הלימודי או התעסוקתי, יופיעו במספר מסגרות (למשל בבית, בבית הספר או בעבודה) ושלא ניתן יהיה להסביר אותם טוב יותר על ידי מצב נפשי או רפואי אחר.
קשב לקוי – נקבע על פי שישה או יותר מהתסמינים להלן המופיעים לעיתים קרובות במשך שישה חודשים ויותר אצל ילדים עד גיל 16 או חמישה ויותר מהתסמינים אצל בני 17 ומעלה, ואינם תואמים את רמת התפתחותם של המאובחנים:

• הם לא מקדישים די תשומת לב לפרטים או עושים שגיאות רשלניות בלימודים, בעבודה או בפעילויות אחרות
• הם מתקשים לשמר קשב לאורך זמן במטלות (כמו קריאת חומר, השתתפות בישיבות אצל מבוגרים) או במשחק (למשל משחקי קופסה אצל ילדים).
• הם נראים לא קשובים כשמדברים אליהם.
• הם לא עוקבים אחרי הוראות ומתקשים להשלים מטלות, כמו עבודות לבית ספר, משימות בעבודה וכו' (מאבדים מיקוד, בורחים לעיסוק אחר).
• הם מתקשים לארגן מטלות ופעילויות (בעיקר פעילויות שכרוכות בעמידה בלוחות זמנים ומורכבות משלבים שונים).
• הם נמנעים או נרתעים מפעילויות הדורשות מאמץ מנטלי ממושך (כמו הכנת שיעורי בית או כתיבת דוקטורט).
• הם מאבדים חפצים נחוצים (למשל מחברות, כלי עבודה, מסמכים, מפתחות, ארנק, משקפיים, טלפון נייד).
• הם מוסחים בקלות בידי גירויים חיצוניים וגם בידי המחשבות שלהם עצמם; מעופפים.
• הם פזורי דעת ושוכחים מטלות יומיומיות (הכנת שיעורים, פגישה עם חבר מהכיתה, מטלות של הבית, תשלום חשבונות, תור לרופא).

היפראקטיביות ואימפולסיביות – נקבעות על פי שישה או יותר מהתסמינים להלן המופיעים לעיתים קרובות במשך שישה חודשים ויותר אצל ילדים עד גיל 16 או חמישה ויותר מהתסמינים אצל בני 17 ומעלה, ואינם תואמים את רמת התפתחותם של המאובחנים:

• הם זזים ללא הרף בכיסאם, ידיהם ורגליהם נעות בחוסר מנוחה.
• הם קמים פתאום מכיסאם במצבים שבהם הם לא אמורים לעשות זאת (באמצע שיעור בבית הספר, באמצע ישיבה במשרד).
• הם רצים או מטפסים במצבים שבהם לא נהוג לעשות זאת (אצל מתבגרים או מבוגרים זה עשוי להתבטא רק בתחושת אי שקט).
• הם לא מסוגלים לשחק בשקט או ליהנות מפעילויות פנאי שקטות.
• הם אחוזי תזזית, מתנהגים כאילו הם מחוברים למבער.
• הם מדברים ללא הפסקה.
• הם פולטים את התשובה לפני שהשואל הספיק להשלים את השאלה.
• הם מתקשים לחכות לתורם.
• הם מפריעים או מתפרצים לדברי אחרים.

כדי שלקריטריונים האלה יהיה תוקף, נדרשים התנאים האלה:

• חלק מתסמיני הקשב הלקוי ההיפראקטיביות והאימפולסיביות הופיעו לפני גיל 12.
• חלק מהתסמינים יופיעו בשתי מסגרות לפחות (למשל בית ועבודה או בית ולימודים).
• חייבת להיות הוכחה ברורה לכך שהתסמינים פוגעים בתפקוד בבית, בבית הספר או בעבודה.
• לא ניתן להסביר את התסמינים טוב יותר על ידי הפרעות נפשיות אחרות, כגון הפרעות מצב רוח, הפרעות חרדה, הפרעות דיסוציאטיביות או הפרעות אישיות כלשהן. לחלופין התסמינים מופיעים לא רק במהלך התפרצות של סכיזופרניה או הפרעה פסיכוטית אחרת.

הפרעת קשב נחלקת לשלושה סוגים:

הפרעה משולבת – קשב לקוי, היפראקטיביות ואימפולסיביות (Combined presentation);
הפרעת קשב לקוי (Predominantly inattentive presentation);
הפרעת היפראקטיביות ואימפולסיביות (Predominantly hyperactive/impulsive presentation).
סוג ההפרעה עשוי להשתנות עם הזמן בכפוף להשתנות התסמינים.

מי רשאי לאבחן?

על פי הנחיות משרד הבריאות המאבחן נדרש להיות איש מקצוע רפואי, מומחה בנוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד, מומחה בפסיכיאטריה של ילדים ונוער, מומחה בנוירולוגיה או פסיכיאטריה של המבוגר, רופא ילדים עם ניסיון של שלוש שנים לפחות בהתפתחות הילד (רופא התפתחותי), שהתמחה ורכש ניסיון בטיפול בהפרעת קשב.
רופא ילדים מומחה או רופא משפחה מומחה שעברו הכשרה מוכרת של משרד הבריאות ורכשו ניסיון בתחום הפרעת קשב יוכלו לאבחן ילדים מגיל שש ומעלה. גם פסיכולוגים מומחים שהתמחו ורכשו ניסיון בטיפול בהפרעת קשב מורשים לאבחן. אבל עליהם להפנות את המאובחנים לרופא, לפי העניין, לבירור תחלואה נלווית ולהשלמת בירור הצורך בטיפול תרופתי.
המאבחנים יכולים להיעזר על פי שיקול דעתם באנשי מקצועות הבריאות האחרים (עובדים סוציאליים, מאבחנים דידקטיים, מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים, קלינאי תקשורת), אבל הם, והם בלבד, אחראים על האבחון.

טיפול בהפרעות קשב וריכוז

אצלנו במיינדמי אנחנו עורכים אבחון על פי הקריטריונים המופיעים במדריך DSM-5 העדכני, התקפים בכל רחבי העולם. אתם מוזמנים אלינו לפגישה עם פסיכיאטר מומחה, שילמד מכם על הרקע הרפואי הנפשי שלכם, ישלול הפרעות אחרות, גופניות או נפשיות, הפוגעות ביכולת הריכוז, ויקבע אם אכן זאת ההפרעה שאתם סובלים ממנה. במידת הצורך הוא ייעזר בכלים נוספים, ובהם מבחנים ממוחשבים כמו CPT, מבחנים פסיכולוגיים, הערכה קוגניטיבית, הערכה פסיכיאטרית, הערכת כישורי למידה.
אם הוא יאבחן הפרעת קשב וריכוז, הוא ימליץ על טיפול תרופתי או על טיפול פסיכולוגי מתאים, טיפול CBT למשל, או על טיפול משולב. מבוגרים רבים מספרים לנו על חוויות קשות שחוו בילדותם עקב נטילת תרופות כמו ריטלין. זיכרון חוויות אלה גורם להם להירתע מכל טיפול תרופתי. חשוב להדגיש, שכיום יש בידינו מגוון תרופות גדול, וניתן להתאים תרופה כמעט לכל אחד, אבל לשם כך נדרש פסיכיאטר מומחה ומיומן, המנהל דיאלוג רציף עם המטופל, כדי להגיע יחד איתו לאיזון מיטבי בין תופעות הלוואי האפשריות לבין השיפור מרחיק הלכת שניתן להשיג בתפקוד ובאיכות החיים. מוזמנים לצלצל אלינו ולקבוע פגישה.