פוסט טראומה או (Post Traumatic Stress Disorder) PTSD היא תגובה שכיחה אחרי אירוע טראומטי – אירוע קשה המאיים על חייו או גופו של אדם, כמו מלחמה, מתקפת טרור, תקיפה אלימה (פיזית, מינית), תאונות דרכים ועוד כיוצא באלה. כל אחת מהטראומות האלה עלולה לגרום להשפעות נפשיות שונות, לפוסט טראומה בדרגות שונות של חומרה ומשך.
מעצם היותה של ישראל מדינה במלחמה מיום הקמתה, הפרעת דחק פוסט טראומטית היא הפרעה הנפוצה בה מאוד. סקרים רחבי היקף מראים, שמחצית ויותר מהאוכלוסייה יחוו במהלך חייהם אירוע טראומטי קשה (תקיפה, תאונת דרכים, מתקפת טרור וכו'); 4% מהם יסבלו מתסמינים פוסט טראומטיים. חלק מהם עברו אבחון, וזכו להכרה רשמית מטעם המדינה, שמשמעותה אפשרות לטיפול וזכויות אחרות. אלה שלא אובחנו רשמית מתמודדים עם פוסט טראומה ללא סיועה של המדינה ברמות שונות של הצלחה או כישלון.
בישראל חיים מעל ל-5,000 איש שמשרד הביטחון הכיר בהם כנכי צה"ל בשל פוסט טראומה עקב הלם קרב או תגובת קרב. אֲלָפִים נוספים אינם מאובחנים בגלל הקושי הנפשי והבירוקרטי לעבור את התהליך המייגע של הכרה רשמית.
הנתונים במחקר על פוסט טראומה עקב פגיעה מינית משתנים, אבל לפי מחקרים וסקרים רבים, כל אישה שלישית עוברת במהלך חייה פגיעה מינית. בקרב ילדים, שכיחות הפגיעה המינית עד גיל 12 שווה בין בנות ובנים, כאשר ברוב המקרים הדמות הפוגעת היא דמות מוכרת, ולא אדם זר. שיעור גבוה מתוך הנפגעות והנפגעים יסבלו לאורך שנים מהשלכות הפגיעה.

פוסט טראומה תסמינים

תסמיני הפוסט טראומה יושבים על ארבעה צירים:

• הימנעות – אני אמנע מעצמי לעשות דברים מסוימים, כי זה מזכיר לי את האירוע;
• חודרנות – זיכרונות הטראומה מלווים אותי בעל כורחי 24 שעות ביממה;
• עוררות יתר – אני דרוך מאוד, רגיש לכל רעש או מטרד;
• מחשבות שליליות – דעתי על העולם, על האנשים שבו ועל עצמי השתנתה. אני לא אותו האדם שהייתי לפני האירוע.

הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) עלולה להחמיר ולהפוך להפרעת דחק פוסט טראומטית מורכבת (C-PTSD) אצל אנשים שחוו אירועים טראומטיים ממושכים וחוזרים, במיוחד במהלך הילדות או במצבים שבהם התחושה היא של חוסר אונים מוחלט או שאין מוצא. זה קשור לעתים קרובות להיסטוריה של התעללות כרונית, הזנחה או טראומה בין אישית. בפוסט טראומה מורכבת (C-PTSD) נוספים לתסמינים של פוסט טראומה (PTSD) גם קשיים בוויסות רגשי, ביחסים בין אישיים ובתפיסת העצמי.

אבחון פוסט טראומה | אבחון פוסט טראומה מורכבת

להלן מספר תסמינים וקריטריונים נפוצים המשמשים באבחון פוסט טראומה ובאבחון פוסט טראומה מורכבת (C-PTSD):

• קושי בוויסות רגשי – רגשות עזים ובלתי יציבים, שינויים קיצוניים במצב הרוח וקשיים בניהול התגובות הרגשיות.
• תפיסה עצמית שלילית – תחושות חוסר ערך, בושה ואשמה, תחושה של האדם שהוא פגום.
• תחושת ניתוק, דיסוציאציה – תחושת ניתוק מהזהות, מהגוף או מהמציאות, תחושת עצמי מקוטעת, "חורים" בזיכרון.
• קשיים בין אישיים – קושי ביצירת יחסים בריאים ובשימורם; בעיות אמון, חרדת נטישה וקשיים בהבנת רמזים חברתיים שכיחים.
• ערנות יתר – בדומה ל-PTSD, מצבי ערנות ודריכות יתר שעלולים לגרום לעייפות ולחרדה.
• תפיסות מעוותות של הפוגעים – נטייה לראות את הפוגע באור שלילי מדי או אידיאלי מדי.
• אובדן משמעות – תחושה של אובדן מטרה, אמונה או תקווה.

באבחון פוסט טראומה מורכבת נעזרים בדרך כלל אנשי המקצוע בתחום בריאות הנפש בסיווג הבין לאומי של מחלות (ICD) ובמדריך האבחוני והסטטיסטי של הפרעות נפשיות (DSM). יש לציין שהמהדורה האחרונה של ה-DSM, ה-DSM-5, אינה כוללת פוסט טראומה מורכבת (C-PTSD) כאבחנה מובהקת, אבל הוא מכיר במושג ומנחה איך ניתן לאבחן את ההפרעה תחת המטרייה של PTSD בצירוף תסמינים נוספים.
ככלל, פוסט טראומה עלולה להפוך הפרעה מורכבת עוד יותר בגלל תחלואה נלווית קשה, המקשה לעיתים להגיע לאבחון חד משמעי. אנשים פוסט טראומטיים עשויים לסבול בנוסף גם מתסמיני דיכאון, חרדה והתמכרות, מתסמינים דיסוציאטיביים (ניתוק, פגיעה בזיכרון), מהפרעות אכילה ועוד. הפגיעה באיכות חייו של הפוסט טראומטי ומשפחתו עלולה להיות עגומה וקשה.

פוסט טראומה טיפול

כיום אין טיפול אחד לפוסט טראומה, ונהוג לשלב פסיכותרפיה וטיפול תרופתי ממוקד. הטיפול הפסיכותרפי נערך במגוון גישות (דינמית, CBT, EMDR ועוד), ותכליתו לנסות לספר מחדש את הנרטיב ולשנות את תפיסותינו ואת תחושותינו בנוגע לאירוע. הטיפול התרופתי נקבע בהתאם לתסמינים: מי שסובל מנדודי שינה יקבל תרופות לשינה. מי שסובל מהתקפי חרדה יקבל טיפול להתקפי החרדה. בשנים האחרונות נערכו מחקרים מבטיחים מאוד על חומרים משני תודעה, פסיכדלים, כאמצעי טיפול לסובלים מההפרעה. ישראל אף נטלה חלק מרכזי במחקר על הטיפול ב-MDMA, הנמצא כעת בהליכי אישור בידי ה-FDA, ארגון התרופות האמריקני, הצפוי לאשר את הטיפול בתכשיר במהלך השנה-שנתיים הקרובות.

בד בבד עם הטיפול הפסיכותרפי והתרופתי אפשר ורצוי לשלב טכניקות מדיטציה והרפיה, לאמץ אורח חיים בריא (פעילות גופנית סדירה, תזונה מאוזנת, שינה מספקת והימנעות ככל האפשר מאלכוהול ומסמים). יש אנשים שמוצאים הקלה באמצעות טיפולים משלימים כמו תרפיה באמנות לסוגיה, רכיבה על סוסים, אימוץ חיית מחמד, תרגול יוגה ועוד.

חשיבות גדולה נודעת גם למעטפת החברתית של האדם הסובל מפוסט טראומה. מערכת תמיכה איתנה וזמינה של חברים ובני משפחה חיונית בשל המצב השברירי של פוסט טראומטיים, חלקם מתמודדים לא פעם עם מחשבות אובדניות, עם רגשות אשמה, עם ביקורת עצמית נוקבת, עם תחושת חוסר טעם. תמיכה רגשית של אנשים אהובים יכולה להציל חיים, פשוטו כמשמעו, ואף לחולל קפיצת דרך בתהליך ההחלמה. גם הצטרפות לקבוצת תמיכה, שבה אפשר לשתף חוויות ואסטרטגיות התמודדות, משרה תחושה של קהילה והבנה.

יעילות הטיפול יכולה להשתנות מאדם לאדם. יש כאלה שעשויים להחלים מהר יחסית, ואחרים זקוקים לטיפול ותמיכה ארוכי טווח. התערבות מוקדמת יכולה לשפר לאין ערוך את התוצאות. אם אתם חשים שאתם או מישהו קרוב אליכם מתמודד עם תסמינים נפשיים על רקע טראומה, אתם מוזמנים לפגוש את אחד המומחים או המומחיות שלנו וללמוד על אפשרויות הטיפול שאנחנו מציעים במיינדמי (MindMe).