דילוג לתוכן
הכירו את התרופה ציפרלקס - Mindme, מרכז פסיכיאטרי

סוגי תרופות פסיכיאטריות

החיים יכולים להיות מאתגרים למדי, ולפעמים האתגרים האלה נעשים מורכבים במיוחד. החרדה משתקת אותנו בחיי היומיום, הדיכאון משתלט ופוגע בשמחת החיים או בתפקוד, ואולי אלה המחשבות הטורדניות שלא משחררות. הבשורה המנחמת היא שיש היום מגוון סוגי תרופות פסיכיאטריות שיכולות להציע מענה ממוקד לצרכים הייחודיים של כל אחת ואחד, וחשוב להבין לעומק את סוגי התרופות וגם את ההשפעות שלהן.

סוגי תרופות פסיכיאטריות למצבים שונים


במקרים רבים תרופות פסיכיאטריות ניתנות כחלק מטיפול בדיכאון, חרדה, הפרעה טורדנית כפייתית וגם במסגרת הטיפול ב-PTSD. למרות היעילות שלהן בהורדת התסמינים, הן מוצעות במסגרת הליך טיפולי רחב ועמוק יותר, כדי לאפשר טיפול מיטבי לא רק בתחושות אלא בשורש הבעיה, וכדאי להבין אילו תרופות יכולות להתאים לאילו מצבים. אם תרצו, זה קצת כמו שאקמול יכול להוריד את החום במצב של דלקת ריאות (וחשוב שנעשה זאת, אחרת הגוף סובל נזקים קשים), אך בלי אנטיביוטיקה החיידק לא ימות, והתהליך הזיהומי ימשיך להתפשט.  הנה כמה דוגמאות נפוצות, למה דווקא הן? בין היתר כי אלה תרופות ששכיח למצוא בארגז הכלים של רופאי המשפחה של כולנו, למה דווקא אלה? כל רופא יבחר לרוב את מה שהוא מרגיש עמו בנוח, ושיש לו ניסיון עמו, כמובן שפה גם נכנסים שיקולים שיווקיים וכלכליים (כגון עלות התכשירים עבור הקופה, כניסת התרופות לסל הבריאות, חלופות גנריות – תרופות שהפטנט עליהן פג ומחירן צנח, ועוד…). 
  • ציפרלקס: לפני הכול, הכירו את התרופה ציפרלקס, תכשיר השגור כמעט בכל בית. התרופה מתאימה במיוחד לאנשים שמתמודדים עם דיכאון מז'ורי. אם כי, בנוסף היא מתאימה לצורך טיפול בחרדה (בן דודה הקרוב של הדיכאון), בין אם חרדה חברתית ובין אם חרדה כללית, וכן לטיפול ב-OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, בה מחשבה מעוררת חרדה, וטקס מרגיע את החרדה הזו, כשבדרך הוא משתלט שגרת חייו של המטופל). במקרים רבים התרופה משתלבת גם בהליך הטיפול המיועד לאנשים שמתמודדים עם PTSD, בפרט אל מול הניסיון הרב שיש עמה בקהילה (רוב נפגעי ה 7 לאוקטובר פגשו רופא משפחה, הרבה יותר מוקדם ממה שהם פגשו פסיכיאטר), דרך הטיפול הנוחה (מעט מינונים, הנחיות פשוטות), ופרופיל תופעות לוואי נוח למדי (מטופלים רבים מתארים את נטילתה חסרת תופעות לוואי כלל, אך עם שיפור רב באיכות החיים וב״אוויר״ שנותר להם להתמודד עם אתגרי היום יום. 
  • לוסטרל: עוד תכשיר נפוץ, שגם הוא שייך לאותה משפחה של הציפרלקס, משפחת ה SSRI. לוסטרל נחשבת גם היא יעילה בטיפול בחרדה, דיכאון או OCD. למעשה, כמו חברתה מעלה, היא מעכבת את פירוק הסרוטונין, חומר המצוי במוח, ושהוא שחקן מרכזי שמסביר את השינויים במצבי הרוח, ומאפשרת נסיגה משמעותית בתסמינים הנפשיים המעיקים על חיינו. דבר נוסף שהופך אותה לפופולארית, היא נטייה שהופיעה בקרב פסיכיאטרים בתחילת שנות ה 2000, שהדגישה מחקרים שסברו כי מכל משפחת ה ssri (מעקבות פירוק הסרטונין), הלוסטרל היא זו שהכי בטוח להשתמש בה בהיריון. בדיעבד, הנתונים לכך אינם מבוססים עד הסוף, ככל הנראה שלשאר התכשירים המקבילים ההשפעה היא די דומה, והתשובה לשאלה ״מה נוגד הדיכאון הכי טוב בשבילי?״, לרוב נעוצה ב״מה נוגד הדיכאון שהכי עזר לך עד כה?״. אם את בהיריון, ויש לך ספק, שוחחי עם הפסיכיאטר המטפל שלך על כלל השיקולים, ופני להתייעצות נוספת (וקבלת המידע העדכני) עם המרכז הארצי לייעוץ טרטולוגי במשרד הבריאות. 
  • משפחת הבזודיאזפינים: את התרופה הזו אתם וודאי כבר מכירים, מחלקים אותה במיון לאנשים חרדים, מחלקים אותה במרפאות ראשוניות לאנשים שלא ישנים, ומקבלים אותה מחבר או חברה להם סיפרתם על הפחד שלכם מטיסה (ובמקרה נשארו להם כמה כדורים…). התרופות הללו הן תרופות הרגעה ״מידיות״ העובדות על קולטנים במוח בשם ״קולטני גאבא״, והנפוצה שבהם בארץ הלא היא קלונקס ומשפחת הבנזודיאזפינים  שלה, כוללת גם את זנקס (או בשמו השני אלפרליד), ואבן ולוריבן. יש עוד סוגים רבים ומגוונים, וההבדל ביניהם הוא במותגי השיווק, ובזמן מחצית החיים שלהן (תוך כמה זמן מחצית מהתרופה ״נשטפת מהגוף״, אם רוצים כדור הרגעה לאורך כל היום – נרצה משהו עם זמן מחצית חיים ארוך, אם מדובר בטיסה קצרה לאתונה, נעדיף את הסוג הקצר (שימנע את הפאדיחה של לא להתעורר כשהמטוס נוחת). בנוסף לשימושיהן בפסיכיאטריה, הן מסייעות באיזון תסמיני אפילפסיה, מרגיעות ומשפרות את איכות השינה, וכאמור יכולות להתאים לטיפול בחרדה או התקפי פאניקה, למשל. חשוב לקחת בחשבון, שהטיפול בהן (אלא אם הוגדר אחרת על ידי הרופא שלכם), הוא לרוב קצר מועד, ומשמש כ״גשר״ להתחלת פעולתן של תרופות אחרות (בין היתר כמו ציפרלקס או לוסטרל שהוזכרו מעלה). 
  • שאלת מיליון הדולר, תוך כמה זמן יעבוד הטיפול התרופתי? לצערנו זה לא ״חודש״ (כמו שרבים חושבים). התשובה היא ״תלוי״, אך בהחלט נפוץ ומקובל שתהליך טיפול נוגד דיכאון, למשל, עלול לקחת עד שמונה שבועות מהמינון הסופי של התרופה. רוב נוגדות הדיכאון הן בסך הכול ״חוברת הפעלה למוח, להתחיל לצבור סרטונין ולהשתמש בו בצורה יותר חכמה״, למוח קצב משלו, ולוקח לו זמן לייצר ולאגור את אותו הסרטונין. מטופלים רבים, מתייאשים מהר מדי, ומפסיקים את התרופות בטרם עת, או בטרם הגעתם למינון הטיפולי שנכון עבורם (ואז מתחילה מסכת שלמה של דילוגים בין תרופות, פסיכיאטרים שונים, וכד׳). חשוב שתמצאו פסיכיאטר שאתם סומכים עליו, שידע להסביר לכם את ההיגיון מאחורי הדברים, שמאפשר דיאלוג מקצועי קרוב, ותמצו עד תום את הכיוון הטיפולי עליו הוא ממליץ. 

סוגי תרופות פסיכיאטריות ותופעות לוואי מרכזיות


אחת השאלות הראשונות שנשאלות כשמוזכרת תרופה כזו או אחרת, היא מהן תופעות הלוואי שלה. זו ללא ספק שאלה נכונה וחשובה, ולכל אחת מהתרופות שהצגנו כאן (וגם לתרופות שלא הוזכרו) יש תופעות לוואי שכדאי מאוד להכיר. יחד עם זאת – קצרה היריאה מלתאר הכל, וזה גם מאוד אישי ורלוונטי למצבכם הנפשי, הגופני, ונסיבות חייכם. למשל, לוסטרל יכולה להשפיע על הערנות, ובמקרים מסוימים היא עשויה להשפיע גם על העיכול או על השינה, לגרום לעלייה בתיאבון, ובהתאם גם לעלייה במשקל. בטווח הארוך, עשויות להיות השפעות שליליות על החשק המיני, והתפקוד המיני בכלל. חלק מהתופעות הללו רלוונטיות גם למי שצורך ציפרלקס (שכן הן שייכות לאותה המשפחה, כאמור), תרופה שבין תופעות הלוואי שלה נמנים גם כאבי ראש, ויובש בפה. האם זה יקרה לכם? קרוב לוודאי שלא, ובוודאי שלא תופיע אצלכם כל הרשימה הארוכה שתמצאו בעלון התרופה. בנוסף, אם תחוו תופעת לוואי לא נעימה, כזו או אחרת, לרוב היא תחלוף עם ההסתגלות לתרופה, וגם אם לא, תמיד תוכלו למצוא דרך (בעזרת הפסיכיאטר) לנהל את התחושות כך שתוכלו לחיות באיכות חיים טובה (או להפסיק). שום דבר כאן הוא איננו ״חתונה קתולית״, ולפעמים צריך לצלוח תקופה הסתגלות של מספר שבועות, עד שמבינים לאן הדברים הולכים. קריאה בפורומים, של תופעות לוואי קשות ואיומות, משולה לקריאת ביקורת שלילית אחת על מסעדה, שביום יום מאכילה אלפי סועדים מרוצים. בעידן הרפואה המודרנית, והמתגוננת במידה, אנחנו מחויבים להציג לכם שלל רחב של תופעות לוואי אפשרויות, אבל באמת שכדאי להתמקד ב״מה נפוץ״, ומה ״מסוכן״, ולנסות לצמצם את גלי החרדה העולים בכם מרעשי הרקע הנוספים.  מאחר וחשוב להבין לעומק את ההשפעות החיוביות של כל תרופה לצד תופעות הלוואי האפשריות שלה, רק פסיכיאטר יכול לרשום תרופות פסיכיאטריות כאלה ואחרות. הוא גם יהיה שם כדי לעזור לכם להפסיק את השימוש באופן הדרגתי, ברגע שהצעד הזה יהיה נכון ומדויק עבורכם. ולא, לא מתמכרים לתרופות נוגדות דיכאון. טרם פגשנו אדם שהתלהם אל מול האפשרות של ״לא לקחת את הציפלרקס שלו הבוקר״, גם לא פגשנו מישהו שפרץ לבית של זרים, וגנב דברי אומנות, כדי ללכת ולרכוש בכספי המכירה לוסטרל. הפער בין נטילת התכשיר, להקלה והסיפוק שהיא מספקת, איננו מאפשר חיבור ״התמכרותי״. כמובן, שאם לא תעשו את התהליך הטיפולי המלא (שכולל בין היתר שינוי אורחות חיים, פסיכותרפיה, והורדת מתחים), אם תפסיקו לקחת את התרופה, עשויים לשוב גם התסמינים המקוריים.

מתי יוצעו סוגי תרופות פסיכיאטריות?


כפי שכבר הזכרנו, פסיכיאטר הוא הגורם היחיד שמוסמך לכתוב מרשמים לתרופות פסיכיאטריות, ויש לכך הסבר פשוט והגיוני. זהו הרי איש המקצוע שמכיר לעומק את ההפרעות והתסמינים, את הטיפולים המתאימים, ואת התרופות הנכונות והמדויקות ביותר. רופא המשפחה, על אף ההכשרה הרבה והידע הנרחב שלו, הוא איננו הגורם המתאים למשימה חשובה ורגישה כל כך. בנוסף נדגיש שהטיפול התרופתי, שהוא ללא ספק משמעותי בתהליך ההתמודדות עם ההפרעה וההשלכות שלה, הוא רק חלק מהפאזל. טיפול מעמיק ויסודי כולל בתוכו טיפולים שונים שייקבעו בהתאם לצורך הספציפי של כל מטופל ומטופלת. במקרים מסוימים יוצע לצד הטיפול התרופתי גם טיפול פסיכותרפיה או CBT, למשל, כאשר התוכנית כולה מורכבת בקפידה ומעניקה לכם את המעטפת הנכונה מכולן.

זהו אחד היתרונות המרכזיים של מרכז MindMe, מרכז פסיכיאטרי וטיפול רגשי מתקדם בהנהלת ד"ר אילן וולקוב. הצוות המקצועי במרכז כולל מומחים מתחומים שונים כדי לבנות יחד את סל הכלים שמתאים לכל מטופלת ומטופלת באופן אישי. לתיאום פגישה עם צוות המרכז אנחנו מזמינים אותך ליצור איתנו קשר בטלפון מספר  03-6511229 או השאירו פרטים בטבלה מטה ונחזור אליכם בהקדם.