לתיאום תור

הפרעת אישיות נרקיסיסטית

על פי הנתונים הסטטיסטיים סובל מהפרעת אישיות נרקיסיסטית כ-1% מהאוכלוסייה, אבל נראה שלא חולף יום בלי שניתקל בעיתון או ברשתות החברתיות בעדות של מישהי (או לעיתים רחוקות יותר של מישהו) שמספרת איך התקלקלו חייה בעקבות מערכת יחסים פוגענית עם אדם עם מאפייני אישיות נרקיסיסטיים. הגיע הזמן אחת ולתמיד לעשות כאן סדר ולהבין במה מדובר, ממה להיזהר ואיך להתנהל.

יש דרכים רבות להסתכל על אישיות האדם, אבל רשמית, לפחות, השכילה הפסיכיאטריה לחלק את הפרעות האישיות הנפוצות לשלושה אשכולות מרכזיים:

האשכול הראשון כולל שלוש הפרעות אישיות – הפרנואידים, הסכיזואידים והסכיזוטיפלים.

האשכול השני כולל ארבע הפרעות אישיות – האנטי-סוציאלים, הגבוליים, ההיסטריונים והנרקיסיסטים.

האשכול השלישי כולל שלוש הפרעות אישיות – הנמנעים, התלותיים והטורדניים-כפייתיים.

נראה שמכלל הפרעות האישיות, הפרעת האישיות הנרקיסיסטית היא ה"אינטואיטיבית" ביותר. לא לכולם יש בראש דמות "גבולית" או "סכיזוטיפלית", אבל כולם יודעים לומר שטראמפ הוא נרקיסיסט מדופלם.

ההפרעה הזו כה אינטואיטיבית, שמשחר התרבות האנושית סלדו ממנה וכתבו עליה. נרקיסוס, דמות מהמיתולוגיה היוונית, היה גיבור העיר טספיה, בנם של אל הנהר קפיסוס והנימפה לירופה, עלם יפה תואר להלל, עורו צח כשלג, עיניו כחולות ושערו חום-זהוב. מספרים שהנימפה אכו התאהבה בו, אבל הוא זלזל באהבתה והתנכר אליה, עד שמתה משברון לב. האלים כעסו על יהירותו של נרקיסוס והטילו עליו קללה – "מעתה תתאהב רק בדמותך שלך." יום אחד טייל נרקיסוס ליד אגם. כאשר ראה את בבואתו נשקפת אליו מהמים, עצר לבהות בה, התאהב בעצמו, ולא יכול היה להתיק את מבטו ממנה, עד שמת מצמא. במקום שבו מת צמח פרח הנרקיס עם הריח המשכר.

מתחילתה נתנה הפסיכואנליזה, ובראשה המייסד זיגמונד פרויד, פרשנויות רבות לאהבה עצמית ולהעדר היכולת לאהוב אחרים. פרויד טען שמה שמגדיר אדם בריא הוא היכולת לאהוב ולעבוד וסבר שאהבה עצמית היא שלב "בריא" בתחילת התפתחותה של הנפש. אבל, הוא הוסיף, אם בבגרותו אדם מתבוסס באהבה עצמית ולא מצליח להעביר אהבה לסובביו, אז מדובר בהפרעה. היינץ קוהוט, מייסד פסיכולוגית העצמי, טען שנרקיסיזם הוא מופע נפשי תקין ורצוי ושמתעוררים קשיים, כשבמהלך שנות ילדותו ילד לא מקבל מהוריו די "סיפוקים נרקיסיסטיים".

למעשה אצל כולנו מצויים מגוון קווי האישיות במינונים שונים, וקצת אהבה עצמית זה בסדר, ולרגעים אף נדרש. אבל מתי קו אישיות כלשהו הופך להפרעה שמצריכה פנייה לטיפול? על פי "ספר הבישול" הפסיכיאטרי, ה-DSM, הפרעת אישיות נוצרת מתוך תבניות נוקשות של מחשבות, חוויות פנימיות והתנהגות, המתגבשות בגיל צעיר, נמשכות לאורך זמן, חורגות מהנורמות החברתיות המקובלות וגורמות מצוקה או פגיעה בתפקוד.

מחקרים מראים, למשל, שהפרעת אישיות גבולית (תנודתיות במצב הרוח, אי יציבות במערכות יחסים ובתעסוקה, תגובות לא צפויות ועוד) רווחת יותר אצל נשים, ואצל גברים מוצאים יותר הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית (העדר אמפתיה לסובבים, העדר גבולות מקובלים ונטייה לפשע). החלוקה לשלוש קבוצות שהובאה לעיל מסמלת הסתברות גבוהה להשקות בין ההפרעות בתוך אותו האשכול. כלומר: לא פעם יפגוש המטפל אדם עם שילוב של שתיים או שלוש הפרעות אישיות מאותו האשכול; בתסריט הנעים פחות הוא עלול להיות בלתי נסבל, לא צפוי, נטול אמפתיה, אפילו מסוכן, אדם המקדש את האינטרס הפרטי שלו ומחריב את חיי אוהביו בלי להניד עפעף.

מה הם מאפייני האישיות הנרקיסיסטית?

  • חשיבות עצמית רבה ותפיסת עצמי גרנדיוזית – "אלה לא מבינים מהחיים שלהם. אילו הם היו קולטים מה הצעתי להם כאן, הם היו נופלים מהכיסא."
  • עיסוק יתר בפנטזיות של הצלחה חסרת גבולות – "מה השוק הישראלי? אני הולך למכור אורז לסינים."
  • אמונה של האדם שהוא מיוחד, מורם מעם וראוי לחברה של אנשים דומים לו היודעים להעריך זאת – "אני טס רק בביזנס. אני לא יכול לסבול את כל עם ישראל עם כל הרעש והריח במחלקת תיירים."
  • צורך בהערצה מתמדת – "יש תחרות בין התלמידות שלי מי תהיה אסיסטנטית שלי, כשיתפנה מקום עוד כמה חודשים."
  • תחושה של "מגיע לי" – "למה שאני אחכה בתור? שילמתי!"
  • נטייה לנצל אחרים – "אז אתה בא לאסוף אותי? אה, ועל הדרך אתה יכול לקנות גם כמה בירות?"
  • קושי לחוש אמפתיה – "שמע, חייבים לגמור פה את הפרויקט. תגיד לאשתך שלא תחכה לך. היא כבר תסתדר עם ארוחת הערב והמקלחות וההשכבות."
  • עיסוק יתר בקנאה באחרים ושכנוע פנימי שמקנאים בו – "משונה שיש לה יותר לייקים ממני; הרי היא כל הזמן מנסה לחקות אותי. ומה נסגר עם המנהלת הזאת שכל הזמן מחמיאה לה?"
  • התנהגות שחצנית ומוחצנת – "אדם חכם לימד אותי שיש את שלושת הכ"פים: כוח, כבוד וכסף."

למעשה הנרקיסיסט כל כך עסוק בתדמית ובנראות שלו, עד שהוא מחמיץ את המהות, והכי נורא – אילו רק היה נרקיסוס יכול לומר לאכו "אני אוהב אותך", היא הייתה מהדהדת לו את זה בחזרה, והם היו מתכנסים בבועה מופלאה של אושר ואינטימיות (שכולנו כה כמהים לה). אינטימיות – הכשל של אנשים עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית.

אבל למה בעצם זה קורה להם? אדם עם אישיות נרקיסיסטית מודד בכפייתיות את ערכו על פי סולם "מה יגידו", כי הוא מתקשה לזהות בתוך עצמו ערך פנימי. הכול אצלו למראית עין, ומה שלא מסתדר עם מראית העין מאבד מחשיבותו. יחס של כבוד כלפיו חשוב לו פי כמה מכבוד עצמי, ולכן הוא מסוגל לחצות קווים אדומים שאצל אדם אחר היו מעוררים התנגדות פנימית עזה. המטרה מקדשת את האמצעים ויהי מה.

כשהרגש דל, גדלים מאוד כישורי המניפולציה והפיתוי. אלה מופעלים כלפי הסביבה בקור רוח מחושב. רבים מהסובבים את הנרקיסיסט קולטים רק באיחור שאין שום כיסוי להבטחות מפתות ולדברי כיבושין, שנועדו לשרת רק את המטרות שלו, ועד אז הם נמצאים בעמדה פגיעה.

ההישגים שהוא מגיע אליהם, כשהוא דורך על האחרים, לא מיטיבים גם עם הנרקיסיסט עצמו. בסופו של דבר אף הישג לא מספק אותו ולא משרה עליו שלווה, והוא חותר ללא הרף להישג הבא; עוד קידום, עוד כסף, עוד כיבוש, עוד פרסום, הכול נבלע בבור ללא תחתית. הטרגדיה מתעצמת לנוכח אי היכולת שלו לראות את המצוקה שהוא שרוי בה, כמו גם אי היכולת להיעזר באדם קרוב או בטיפול שיכולים לשקף לו את חייו חסרי התוחלת.

העשורים האחרונים הפכו מצע פורה לשגשוג הנרקיסיזם. התרבות הנוכחית מעודדת נראות על פני רגש, ויוצרת לגיטימציה לקידום מטרות נרקיסיסטיות. בתקופת הסבים שלנו התרכזו אנשים בעשייה משותפת. מדינת ישראל קמה באמצעים דלים מאוד על כתפי השיתופיות. נדרש מאמץ מרוכז על מנת להבטיח ייצור שיספק את כולם. נדרשו מדענים פורצי דרך. נדרשו אנשי מקצוע שהכשרתם דרשה זמן והשקעה, ושבתמורה לתרומתם זכו לכבוד מהחברה. היה לכך ערך, כי המהלכים האלה הבטיחו את בניית החברה הישראלית, את התפתחותה ואת הישרדותה. היום הרוב חיים בביטחון יחסי, הייצור גובר על הביקוש, ואנחנו מוקפים בהיצע עשיר (עשיר מדי). כולם רוצים לחיות טוב ולהגשים את עצמם. האינדיווידואל במרכז.

העולם מעריץ נרקיסיסטים מוחצנים (ומוצלחים) כמו איילון מאסק, אבל הצרה היא שחברה החולה בנרקיסיזם לא יכולה להתכנס למאמצים משותפים למען טובת הכלל. נרקיסיסטים עיוורים לרעב ברחבי העולם, למלחמות, לפערים סוציו-אקונומיים ומגדריים ולסבל העצום שכל אלה מביאים. הם אולי אומרים כל מיני דברים בגנותם, אבל זה מס שפתיים חלול ותו לא. נרקיסיסט לא מודאג מהנזק שהוא עלול לגרום אם יסתובב בלי מסכה בתקופת הקורונה; לא מעניינת אותו ההצלחה של החברה כולה בהתמודדות עם המגפה, כי ניצחון קבוצתי כבר לא נחשב; החברה הפסיקה לתגמל על כך. לחלופין, הוא יתמקד בדרך שבה יוכל למכור יותר מסכות כדי לייצר הון עצמי שאולי "יעשה" לו כבוד. מלבד צריכה ובזבוז כסף על סיפוקים מהירים, ישרת אותו ההון שיצבור לתכלית אחת בלבד – המאמץ הבלתי פוסק שלו להוכיח לחברה אדישה שיש בו או בשעון שהוא עונד או בתואר שהוא נושא ערך, שהוא שווה, שמגיעה לו אהבה, אותה אהבה שהוא לא באמת מסוגל להרגיש או להעניק, גם לא לילדיו! אלא אם כן הם ממשיכי דרכו ושמו.

הנרקיסיסט מסוגל לתחזק זוגיות "יעילה" מאוד. על פי רוב הוא איש צוות טוב בכל הנוגע לתחזוקת משק בית וילדים "מרשימים". בנות זוג יעידו שהוא פרטנר יעיל לסקס, כי חשוב שידברו על זה שהוא טוב, אבל יהיה להן ברור שהוא לא יודע מה זה "לעשות אהבה". הסיפוק שהוא חווה נובע רובו ככולו מה"כיבוש" ומהפידבק שיקבל מהפרטנרית ומהסובבים, ולא מתוך עצמו. הזוגיות שלו תימשך, כל עוד היא משרתת את מטרת הנראות, כל עוד הוא זוכה להערצה ללא תנאי של הפרטנרית וכל עוד היא עולה בקנה אחד עם מטרותיו, נכון לאותו רגע. מעילה באמון בתוך הזוגיות הזו או ביטול בנות הזוג מול אחרים או נוכח הנסיבות יקרו בקלות, ובהתאם לצרכיו, לנראות ולתהילה.

היינץ קוהוט טען שהנרקיסיסט רואה בקרוביו – בני זוג, ילדים, הורים – שלוחות של עצמו, משתמש בהם ככלי להכלת צרכיו ולא מאפשר להם לבטא את עצמם. הוא מנצל אותם, מרוקן את נפשם ולמעשה משעבד אותם לצורכי האגו שלו.

הוא מתעורר, כשנוצר "כשל נרקיסיסטי", כשהתדמית המבוימת והמדומיינת נסדקת, אם בגלל משבר גדול, כמו בגידה, מחלה, או פיטורין, ואם בגלל משבר קטן ופעוט, כמו אי הזמנה לאירוע או אי אמירת בוקר טוב. כשהנרקיסיסט מתעמת עם הערך האמיתי שלו או עם התפוגגות רגעית של ערך זה, הוא עלול להתפרק נפשית. הוא יחווה דיכאון או חרדה, הוא יהפוך רעיל, הוא יהיה תוקפני, ולעיתים הוא אף עלול לאבד את בוחן המציאות. לעיתים המשבר הגדול באמת יקרה, כשיעבור התפכחות שבמהלכה יבין שהקדיש את חייו לדברים ריקים.

יחד עם זאת, יש משהו ממגנט ומושך בתדמית הנוצצת שמייצר הנרקיסיסט ובמטרות הגרנדיוזיות שהוא מציב לעצמו בחייו. חלקן אכן מתגשמות, כי הוא עשוי להיות כישרוני ואינטליגנטי, ולא פעם קשה לזהות שמתחת לפני השטח שוררות ריקנות ודלות רגשית ומתנהל משחק כנגד הנורמות של החברה שהוא חי בה.

הטיפול בנרקיסיזם מאתגר ולא מובן מאליו. הוא נע בתווך שבין סיוע בבניית ערך עצמי פנימי שלא נבנה בילדות לבין שיקוף המציאות כהווייתה, ולא כפי שהנרקיסיסט מפרש אותה לעצמו. למרות המסגרת הבטוחה והזהירה של הטיפול הפסיכולוגי, נרקיסיסטים לא נוטים לפנות לטיפול, אלא אם כל המבנה שלהם קרס, כאמור. וגם אז הם מתקשים להודות בכישלון, להתמסר למטפל ולעבור תהליך של ביטול ופירוק עצמי לקראת בנייה. להבדיל מהנרקיסיסטים הגמורים, יש קבוצה גדולה למדי של אנשים עם קווים נרקיסיסטיים, שתבניות ההתנהגות שלהם אמנם "רכות" יותר, אבל עדיין מקדמות אותם על חשבון הסובבים. כדי לחלץ חברה המעריצה התנהלות כזאת מהבור שכרתה לעצמה, נדרש, כאמור, לחתור להצבת מערכת ערכים שונה, שתקדם אינטימיות ואהבה, יצירה של אנושות טובה, חומלת ומאושרת יותר.

סובלים מקושי רגשי בגלל מפגש עם נרקסיסט?  מזהים תכונות נרקסיסטיות שקיימות בתוכם, ומרגישים שזה פוגע לכם בחיים? תאמו פגישה עם אחד המומחים שלנו, ונחשוב יחד איך לגרום לכם לחזור להרגיש טוב.