הפרעת אישיות נרקיסיסטית – איפה היא על הרצף?
בעולם הפסיכיאטריה נהוג לסווג את הפרעות האישיות לשלושה אשכולות עיקריים:
- אשכול I – הפרעת אישיות פרנואידית, סכיזואידית וסכיזוטיפלית.
- אשכול II – הפרעת אישיות גבולית, אנטי-סוציאלית, היסטריונית ונרקסיסטית.
- אשכול II – הפרעת אישיות נמנעת, תלותית וטורדנית-כפייתית.
למרות שאפשר לראות כי יש תחת הפרעות אישיות סוגים שונים של הפרעות, נדמה כי הפרעת אישיות נרקיסיסטית היא אולי הברורה מאיליה. לרוב האנשים אין תמיד מושג מה היא בדיוק הפרעת אישיות גבולית או סכיזוטיפלית, אבל הם יודעים לזהות מי הוא נרקסיסט אמיתי. הם גם מכירים את דמותו המיתית של נרקיסוס, הגיבור יפה התואר מהמיתולוגיה היוונית שהתאהב בדמותו הנבטת אליו ממי האגם, ולא יכול היה להפסיק להביט בה – עד מותו.
ההסברים האפשריים של הפרעת האישיות
אפשר להסביר הפרעת אישיות נרקיסיסטית בדרכים שונות, והנה שלושה גורמים מרכזיים:
- גורמים פסיכולוגיים: כאשר הפעוט נולד הוא ממוקד אך ורק בעצמו, באופן טבעי. אלא שעם השנים אמור האדם המתבגר להפנות את האנרגיה והמשאבים הרגשיים גם לאחרים. אנשים עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית לא עברו את תהליך השינוי הזה כראוי.
- גורמים גנטיים: על פי הספרות המחקרית נראה כי ילדים להורים עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית הם בסיכון גבוה יותר להפגין תסמינים של הפרעת האישיות בעצמם, וככל הנראה קיים מרכיב גנטי כלשהו המעורב בהעברת ההפרעה מהורים לילדיהם.
- גורמים סביבתיים: מחקרים מראים כי אנשים עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית מגיעים מרקע המאופיין בהתקשרות שאיננה בטוחה, ואף נמנעת. משמעות הדבר כי ילדים אשר חוו קשר מורכב או מבלבל עם הורה או דמות טיפולית אחרת, עשויים לפתח את הפרעת האישיות.
איך מאבחנים הפרעת אישיות נרקיסיסטית?
כדי להציע טיפול מיטבי המותאם לצרכיו של הנרקיסיסט, חשוב לבצע אבחון מדויק על בסיס ה-DSM (המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות). לאנשים עם נרקיסיזם תסמינים שונים, וכאשר מופיעים חמישה מהם (לפחות), ניתן לאבחן את הפרעת האישיות:
- חשיבות עצמית גבוהה מאוד, או הערכה מופרזת של היכולות האמיתיות.
- הפניית תשומת הלב להשגת הצלחה אינסופית או אהבה אידיאלית.
- אמונה כי האדם הוא מיוחד במינו, ורק יחידי סגולה כמוהו יכולים באמת להבין אותו.
- ציפייה ליחס של הערצה מאחרים.
- אמונה כי יש לאדם זכויות עודפות בשל היותו מי שהוא.
- ניצול מערכות יחסים וקשרים קיימים לטובת צרכים ויעדים אישיים.
- חוסר יכולת להפגין אמפתיה כלפי אחרים.
- אמונה בקנאתם של אחרים.
- התנהגות מתנשאת כלפי הסביבה.
אהבה עצמית – למה זה רע כל כך?
על פניו, אין באהבה שרוחש אדם לעצמו כל רע. חשוב שידע להעריך את עצמו, לצפות ליחס מכבד מאחרים ולהפגין כלפי עצמו אהדה ואמפתיה. אלא שהפרעת אישיות נרקיסיסטית משפיעה באופן שלילי על היבטים שונים בחייו של האדם הסובל ממנה.
ראשית, אנשים נרקיסיסטים יכולים לתפוס עצמם עליונים ומורמים מעם, ומצד שני להאמין שאין להם כל ערך או חשיבות. הם עשויים לנוע בין שני הקצוות הקיצוניים הללו בתדירות גבוהה ובקצב מסחרר.
חמור לא פחות, נרקיסיסטים מתקשים לראות אחרים, להזדהות איתם או להביע כל רגישות ואמפתיה לסבל או למצוקה שלהם. אין להם מערכות יחסים אינטימיות ועמוקות, והם פשוט בטוחים שאיש אינו טוב כמוהם או מיוחד כמוהם.
הטיפול בהפרעת אישיות נרקיסיסטית
למרות שמדובר בהפרעה שיכולה לגבות מחירים גבוהים, חשוב לדעת שניתן לטפל בה. השילוב בין גישות טיפול שונות, לרבות טיפול פסיכותרפיה או טיפול CBT, יכול להציע הקלה אמיתית ולאפשר לאדם לשלוט בהפרעה ולנהל את חייו בצורה טובה יותר. בחלק מהמקרים ייתכן גם טיפול תרופתי, למשל כאשר ישנם תסמינים של חרדה או דיכאון.