OCD מה זה?

OCD הפך זה מכבר למטבע לשון עובר לסוחר. "זאתי, אני אומרת לך, OCD יש לה. לא מספיקים לבלוע את הביס האחרון, והיא כבר לוקחת את הצלחות, מנקה את השולחן ושוטפת את הכלים." OCD (Obsessive Compulsive Disorder) או הפרעה טורדנית כפייתית היא למעשה מצב שבו אנחנו חווים חרדה עוצמתית כלשהי (אובססיה), ומנסים לשכך אותה בפעולה כפייתית כלשהי (קומפולסיה). דוגמה קלאסית: אדם שחרד מפני הידבקות בזיהום שוטף פעם אחר פעם את ידיו. חשוב מאוד לשטוף ידיים, כמובן, אבל ברגע שהשטיפה הופכת למנהג כפייתי, הוא משקף מצב שבו האדם מנסה להשיג "שליטה מאגית" בחייו דרך מעשה אחד מסוים, וזה מעיד לא פעם על מצוקה נפשית עמוקה.

OCD – למה היא מתפרצת?

הפרעה טורדנית כפייתית (אוסידי) היא מצב בריאותי נפשי מורכב שיכול להתפתח ממגוון סיבות; סביר להניח שהיא תולדה של שילוב גורמים גנטיים, נוירוביולוגיים, סביבתיים ופסיכולוגיים. נסקור אותם להלן:
גנטיקה – יש עדויות המצביעות על כך שב-OCD עשוי להיות מרכיב גנטי. מחקרים הראו שאנשים עם היסטוריה משפחתית של OCD – קרוב משפחה מדרגה ראשונה כגון הורה או אח – נמצאים בסיכון מוגבר לפתח את ההפרעה בעצמם. עם זאת, אף גן בודד לא זוהה עד כה כגורם היחיד ל-OCD, ומאמינים שמספר גנים בשילוב גורמים נוירוביולוגיים, פסיכולוגיים וסביבתיים מביאים להתפרצות.
הפרעות במבנה המוח ובתפקודו – מחקרים הראו שאצל אנשים עם OCD ייתכנו חריגות באזורים מסוימים במוח, במיוחד בגרעינים הבסיסיים ובקליפת המוח הקדמית. אזורים אלה מעורבים בוויסות מחשבות, דחפים והתנהגות. הבדלים במבנה המוח ובתפקודו עשויים לתרום להתפתחות של מחשבות טורדניות (אובססיות) והתנהגויות כפייתיות (קומפולסיות).
תפקוד המוליכים העצביים (נוירוטרנסמיטורים) – למוליכים העצביים יש תרומה נכבדה להתפתחות הפרעה טורדנית כפייתית ולתסמיניה. שלושת המוליכים העצביים שהמחקר התמקד בהם בהקשר של OCD הם סרוטונין, דופמין וגלוטמט: על פי המחקר הסרוטונין מסייע בוויסות מצב הרוח, החרדה והחשיבה האובססיבית, והוא נחשב כמוליך העצבי העיקרי הקשור ל-OCD. אצל אנשים עם OCD עשוי להיות חוסר איזון ברמות הסרוטונין. זה יכול להוביל לחרדה מוגברת, למחשבות אובססיביות ולהתנהגויות כפייתיות.
בנוגע לדופמין הראו מספר מחקרים שפעילות מוגזמת של מוליך עצבי זה, במיוחד בסטריאטום, אזור המוח המעורב בוויסות תפקודים מוטוריים וקוגניטיביים, עלולה לתרום להתפתחות התנהגויות אובססיביות וכפייתיות ולהתמדתן. הגלוטמט הוא המוליך העצבי המעורר העיקרי במוח, והוא מעורב בתפקודים קוגניטיביים ומוטוריים שונים. מחקרים הראו שחוסר ויסות במערכת הגלוטמט עשוי לתרום להתנהגויות החוזרות ונשנות ולחשיבה הנוקשה המאפיינות OCD. המחקר טרם הסכים על תיאוריה נוירוכימית אחת מקובלת אוניברסלית שמסבירה את כל ההיבטים של ההפרעה. סביר להניח שהנוירוביולוגיה של OCD מורכבת מאוד ומושפעת ממערכות נוירוטרנסמיטורים מרובות, כמו גם מגורמים גנטיים וסביבתיים. חשוב לציין שהיסודות הנוירוביולוגיים של OCD מורכבים, והמחקר אודותיהם עדיין בחיתוליו.
גורמים סביבתיים – גורמים סביבתיים יכולים לתרום תרומה כבדת משקל להתפתחות הפרעה טורדנית כפייתית, OCD, ולהחמרתה. אלה הגורמים העיקריים:

אירועים טראומטיים, כגון התעללות פיזית, התעללות רגשית, תאונות, כמו גם לחץ ומתח גבוה;

• אימוץ התנהגויות אובססיביות או כפייתיות של הורים ומטפלים בידי ילדים;
• שינויים משמעותיים בחיים, כגון מעבר למקום חדש, החלפת מקום עבודה, נישואין והורות;
• זיהומים וגורמים אוטואימוניים, למשל תסמינים התנהגותיים ונוירולוגיים, המופיעים אצל ילדים אחרי זיהום חיידקי ומזכירים הפרעה טורדנית כפייתית;
• תרופות מרשם מסוימות וחומרים ממריצים.

גורמים פסיכולוגיים – תכונות אישיות מסוימות, כגון פרפקציוניזם, נוקשות ותחושת אחריות מוגברת, עשויות לגרום התפרצות OCD אצל אנשים שנמצאים במצבי לחץ, מתח וחרדה.

או סי די – ממה היא מורכבת?

הפרעה אובססיבית קומפולסיבית ניצבת על שתי רגליים: אובססיה, למשל אובססיה לבן אדם, וקומפולסיה, התנהגות שנובעת מאותה אובססיה, למשל מעקב אחריו ברשתות החברתיות. כלומר: הרגל של האובססיה היא המחשבות הטורדניות, והרגל של הקומפולסיה היא ההתנהגויות שבעקבותיהן.

מחשבות טורדניות תסמינים
מחשבות טורדניות או חודרניות הן מחשבות לא רצויות, מעיקות, שחוזרות על עצמן לעיתים קרובות או דימויים נפשיים שחודרים למוחו של אדם באופן לא רצוני. כולנו חווים אמנם מדי פעם מחשבות חודרניות, אבל המינון והעצימות שלהן הם אלה שהופכים אותן להפרעה טורדנית כפייתית (OCD) להלן מספר תסמינים ומאפיינים נפוצים של מחשבות חודרניות:
הן לא רצויות ומציקות. מחשבות חודרניות הן בדרך כלל מחשבות שאדם לא רוצה בהן. הן צצות במוח שלו ללא מאמץ או שליטה מכוונת. לעיתים קרובות הן מעיקות, מעוררות חרדה, אי נוחות או אפילו אשמה.
הן חוזרות על עצמן לעיתים קרובות ויכולות להפוך לדפוס או לנושא שאינם מרפים.
הן עוסקות בנושאים מטרידים. אמנם התכנים של המחשבות האלה עשויים להיות שונים, אבל על פי רוב אלה מחשבות שליליות שעניינן חששות מפגיעה בעצמנו או באחרים, מחשבות מיניות לא הולמות, מחשבות כפירה או חילול הקודש אצל אנשים מאמינים או ספקות בנוגע לזהות או לשפיות שלנו או של האחר.
הנה כמה מחשבות חודרניות נפוצות:

• "אולי שכחתי לנעול את הדלת / לכבות את התנור / להשאיר אוכל לחתול…"
• "למה היא לא הגיעה עדיין? זה נורא משונה. בדרך כלל היא אף פעם לא מאחרת. בטח הייתה תאונה."
• "הוא כל כך מעצבן אותי, שבא לי…"
• "המקום הזה מלא חיידקים. חייב לשטוף ידיים עכשיו."
• "אני מרגיש שאני מחפף במצוות. אני חייב להקפיד יותר."

כל המחשבות האלה יכולות כאמור לחלוף אצל כל אחד, אבל במצב של הפרעה טורדנית כפייתית הן מתנחלות במוח ודוחפות להתנהגות כפייתית מסוימת.
כפייתיות – דפוסי התנהגות כפייתית
התנהגויות כפייתיות נובעות מגורמים פסיכולוגיים שונים שלעיתים קרובות יש אינטראקציה ביניהם. המחשבות האובססיביות מעוררות חרדה ומצוקה שמבקשים להיחלץ מהן. המצוקה או החרדה עשויות להתעורר בגלל מה שנקרא חשיבה קטסטרופלית (מדמיינים כל מיני אסונות), פרפקציוניזם או ציפייה לתוצאות שליליות.
אנשים עם OCD עשויים להאמין שזוהי אחריותם למנוע נזק, להימנע מתוצאות שליליות או להבטיח שהכול יהיה מושלם. הם חשים לעיתים קרובות שאין להם יכולת לשלוט במחשבות ובחרדות שלהם. לכן אף שהם חשים אשמה ובושה בעקבות התנהגויות אלה, הם נדחפים לחזור עליהן, משום שהן מספקות הקלה זמנית, תחושת שליטה במצב, ויסות רגשי ומשום שהם מבקשים להימנע ממצבים או מטריגרים המעוררים אצלם חרדה ומצוקה. בכך הם דווקא מחזקים אותן ומגבירים את תדירותן. להתנהגויות הכפייתיות ביטויים שונים:
טקסיות – התנהגויות כפייתיות נוטות להפוך טקסיות, משום שפעמים רבות הדחף הוא לבצע אותן באופן מסוים החוזר על עצמו; למשל: צורך לשטוף ידיים מספר מסוים של פעמים בדרך מסוימת כדי להשיג את ההקלה המבוקשת.
הימנעות – הימנעות ממצבים, ממקומות או מטריגרים הקשורים לאובססיות; ההימנעות עלולה להגביל מאוד את מרחב התנועה והחיים.
בטיחות – נקיטת פעולות שימתנו השלכות שליליות אפשריות; למשל: אדם עם אובססיות ניקיון ישתמש בכפפות כשהוא נוגע בחפצים, מתוך אמונה שהן יגנו עליו מזיהום.
ניטור עצמי – אנשים עם OCD מפתחים לעיתים קרובות מודעות יתר למחשבותיהם ולהתנהגויותיהם. הם עשויים לבדוק ללא הרף את מצבם הנפשי ואת פעולותיהם, כדי לזהות סימנים לאובססיות. ניטור עצמי זה יכול להגביר את המצוקה ואת העיסוק בהפרעה.

להלן מספר מאפיינים נפוצים של דפוסי התנהגות כפייתיים:
הם חזרתיים. אנשים חשים אילוץ לחזור שוב ושוב על אותן פעולות.
הם לא רצוניים. קשה לשלוט בהתנהגויות כפייתיות, ואנשים עשויים לחוש מצוקה או אף סכנה, אם הם מנסים להתנגד להן.
הם נעשים מתוך חרדה או מצוקה. התנהגויות כפייתיות נועדו לעמעם מצבי חרדה, מצוקה או אי נוחות. העיסוק בהתנהגות הכפייתית עשוי לספק הקלה זמנית, אבל החרדה נוטה לחזור.
הם גוזלים זמן ומשבשים את התפקוד. אנשים עם OCD עשויים לבלות שעות בביצוע טקסים כפייתיים, המשבשים את תפקודם בעבודה ובחייהם האישיים ואת שגרת החיים בכלל. דפוסי ההתנהגות האלה עלולים לגרום להם להזניח אחריות או להימנע ממצבים המעוררים אותם.
במצבי OCD רווחים מספר נושאים: עיסוק אינטנסיבי בניקיון ובחיידקים – מנקים כל מה שנמצא סביב, גם כשזה נראה מוגזם בעיני הסביבה, או משקיעים מדי יום שעות בניקיון או בטקסי ניקיון; עיסוק בבדיקות ובספקות – כיביתי או לא כיביתי? נעלתי או לא נעלתי? אני צודק או טועה? עיסוק בסימטריה ובאיזונים – הכול חייב להיות ישר, לפי צבעים; אם נגעתי בימין, אני חייב לגעת בשמאל; עיסוק במחשבות טורדניות חודרניות – שיר מהרדיו, שנתקע בראש ואי אפשר לסלק אותו. אבל על פי רוב מדובר במחשבות מאוד לא נעימות, כאלה העוסקות בהלקאה עצמית קשה או בתכנים אלימים או מיניים קשים, נושאים המעוררים פחד ובושה, ונדיר שמשתפים בהם בני משפחה או חברים.

טיפול ב OCD

לפני שניגש לטיפול ב-OCD, נבקש לשלול מצבים גופניים המובילים לתסמינים דומים. לאחר האבחון ניתן להציע שני מסלולי טיפול – תרופתי ופסיכולוגי. מומלץ לשלב ביניהם. הטיפול התרופתי הרווח הוא נוגדי דיכאון וחרדה, בעיקר תרופות ממשפחת ה-SSRI, המעכבות ספיגה חוזרת של הסרוטונין והמגבירות את הרמות שלו. מינונים מסוימים שלהן מאפשרים מענה מעט שונה לאזורים שונים במוח. הטיפול הפסיכולוגי הרווח הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). אחד הטיפולים היעילים שה-CBT מציע הוא טיפול בחשיפה ומניעת תגובה (ERP): חושפים את המטופל למצבים ולחפצים שמעוררים אצלו תגובות פחד וחרדה ומלמדים אותו להתייצב מול הצורך שלו לערוך בכפייה טקסים שנוגעים אליהם. הודות לחשיפה המבוקרת במסגרת הטיפול, עם הזמן הולכת ופוחתת החרדה המתעוררת בגללם, ולעיתים אף פוסקת לחלוטין.
ההפרעות האלה מתישות ושוחקות, ונדיר שהן ישעשעו אותנו, כפי שהצליח לשעשע ג'ק ניקולסון בסרט הכי טוב שיש. מדובר בהפרעה חמורה, המחמירה משנה לשנה, וגם אם יש לכם חשש קל בלבד, כדאי לתאם בהקדם פגישה עם פסיכיאטר מומחה, כדי להבין את מצבכם ולשמוע מה הן אפשרויות הטיפול. מוזמנים להתקשר אלינו למיינדמי ולהגיע לאבחון ולטיפול.