לתיאום תור

הפרעות אכילה: אנורקסיה│ בולמיה

קיט ברירת מחדל

הפרעות אכילה שכיחות יותר אצל נשים; אחד המחקרים ציין 5%-8% מהן שיסבלו מהפרעות אכילה לאורך החיים לעומת כ-2% מהגברים. בדיון בנושא הפרעות אכילה שנערך ביוני 2023 בוועדת הבריאות של הכנסת הובאו הנתונים האלה: אצל כ-1,500 ילדים ובני נוער בישראל אובחנו הפרעות אכילה; 40-30 אלף נערות ונשים סובלות מהמחלה, 15%-20% מתוכן מפתחות מחלה כרונית, ושיעור התמותה מהמחלה עומד 5%. כלומר: הפרעות אכילה זקוקות להתייחסות דחופה של המערכת.
נמשיך בחידה: שלוש חברות מגיעות למסיבה. במסיבה יש שולחן עמוס באוכל שאי אפשר לעמוד בפניו. אחת תחלוף על פניו כאילו הוא לא שם. היא שבעה מאוד מהיוגורט שאכלה לפני כמה שעות. האחרת תתנחל לידו לפרק זמן כלשהו, תאכל עד שהיא תרגיש שהיא מתפוצצת ואז תרוץ לשירותים ותרוקן את הבטן מלמעלה (היא מקיאה מיומנת). השלישית תפזול כל הערב לכיוון השולחן ומדי פעם תתגנב אליו ותאכל משהו, אבל כשהיא תחזור הביתה, היא תסתער באין רואים על המקרר, תאכל מכל הבא ליד, ולא יהיה לה שום צורך לפצות על הזלילה ולפנות את מהמערכת שלה את כל מה שהעמיסה עליה. החיים מורכבים יותר, כמובן, ובפועל כל אדם נוהג מעט אחרת, אבל התנהגותה של הראשונה תרמוז על אנורקסיה נרבוזה, של השנייה על בולימיה נרבוזה ושל השלישית על הפרעת אכילה כפייתית. שלושתן סובלות ממה שנקרא הפרעות אכילה. כל הסיפור הזה נכון גם לשלושה חברים שמגיעים למסיבה, אבל אצלם זה שכיח פחות.

מה זה הפרעות אכילה

הפרעות אכילה הן התנהגויות חוזרות ומתמשכות של חריגה מדפוס אכילה בריא, ובהן צמצום אכילה, הימנעות מאכילה, בולמוסים והתנהגויות המפצות על האכילה. הן נובעות מדימוי גוף שלילי ומעיסוק מחשבתי מוגבר במראֶה, במשקל ובאכילה. הפרעות אלה עלולות להסב פגיעה גופנית ונפשית, לשבש את חיי היומיום, ובמופען החריף הן אף מסכנות חיים.
יש סוגים שונים של הפרעות אכילה, לכל אחת מהן מערכת התסמינים שלה. לא כל התסמינים מופיעים אצל אנשים עם הפרעות אכילה, וחומרת ההפרעה יכולה להשתנות מאוד מאדם לאדם. הפרעות האכילה הנפוצות הן אנורקסיה נרבוזה או, בקיצור, אנורקסיה, בולימיה נרבוזה או, בקיצור, בולימיה והפרעת אכילה כפייתית. פעמים רבות מתחולל מעבר מהפרעה אחת לאחרת; למשל: תקופה אנורקטית ואחריה תקופה בולימית. כעת נסקור את ההפרעות.

הפרעות_אכילה
Photo by Margot Noyelle on Unsplash

אנורקסיה תסמינים

אנורקסיה מתחילה לעיתים קרובות בגיל ההתבגרות או הבגרות המוקדמת מסיבות שונות. העיקרית שבהן היא צורך עצום להיות מקובלים חברתית, ואחד התנאים הוא התאמה למודל היופי המקובל, שמרכיב מרכזי בו הוא הרזון. סיבות אחרות הן צורך בשליטה, הערכה עצמית נמוכה, היסטוריה של דיאטות הרזיה או אירועים טראומטיים.
בשלבים ההתחלתיים של אנורקסיה נרבוזה אנשים בדרך כלל עסוקים מאוד בדימוי הגוף. הם מביעים אי שביעות רצון הולכת וגוברת ממשקלם או מהופעתם, ומפתחים תפיסה מעוותת בנוגע לגודל הגוף או לצורה ולמראה הנכונים בעיניהם. אנשים עם אנורקסיה נמצאים במרדף בלתי פוסק אחר הרזון ומפתחים פחד עז מלעלות במשקל או להשמין. לעיתים קרובות הם מאמינים שהם סובלים מעודף משקל, גם כשהם נמצאים בתת משקל. מתוך התפיסה המעוותת הזו הם מתחילים להגביל את כמויות המזון שהם צורכים.
כשההפרעה הולכת ומחמירה, המשמעות היא הגבלה גדולה עוד יותר בצריכת המזון – השמטה של קבוצות מזון שלמות, ספירה אובססיבית של קלוריות וקביעת כללי אכילה נוקשים. יש כאלה שמצרפים להגבלות גם פעילות גופנית כפייתית ומוגזמת שמטרתה כמובן לשרוף קלוריות ולרדת במשקל. כל אלה מביאים לירידה תלולה וחמורה במשקל ולתת תזונה שהשלכותיהן על הבריאות הפיזית והנפשית מחמירות, ככל שההפרעה מתקבעת.
ההשלכות ה"קלות" הן עייפות, חולשה, סחרחורת, אי סבילות לקור, ציפורניים שבירות, נשירת שיער והצמחת שכבה עדינה של שיער גוף (lanugo) שתכליתה לשמור על חומו. אבל ככל שהאנורקסיה מתמשכת, היא עלולה להוביל לסיבוכי בריאות חמורים, ובהם בעיות בקצב הלב, פגיעה במאזן המלחים, אובדן צפיפות עצם, נזק לאיברים ושיבושים במחזור החודשי (אצל נשים).
בהיבט הנפשי, אנשים המתמודדים עם אנורקסיה עלולים לסבול במקביל גם מהפרעות נפשיות אחרות הדורשות טיפול, כגון דיכאון, חרדה, פוסט טראומה, הפרעות אישיות, הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD). זאת ועוד, אנורקסייה עלולה להוביל לנסיגה חברתית, משום שאנשים הלוקים בה עלולים להימנע ממצבים חברתיים הכרוכים באוכל, להסתיר את הרגלי האכילה שלהם ולבודד את עצמם מחברים ובני משפחה.

בולמיה תסמינים

בולמיה או בולימיה (Bulimia), אם רוצים להגות נכון את המילה, גם היא כמו מחלת האנורקסיה מתחילה לעיתים קרובות במהלך גיל ההתבגרות או הבגרות המוקדמת ומאותן סיבות ממש שנוגעות לדימוי גוף ולדימוי עצמי. בולימיה שכיחה יותר מאנורקסיה. אנשים עם בולימיה חווים התקפי אכילה (בולמוסים) חוזרים ונשנים, שבמהלכם הם צורכים בפרק זמן קצר למדי כמות גדולה של מזון.
כשהתקף האכילה חולף, הם מנסים לתקן את המצב באמצעות התנהגויות מפצות: הם גורמים לעצמם להקיא, משתמשים בחומרים משלשלים ובחוקנים, צמים ועוסקים בפעילות גופנית מוגזמת.
גם לבולימיה יש השלכות קשות על הבריאות הפיזית והנפשית.
ההקאות היזומות, שהן אמצעי "היטהרות" פופולרי, גורמות לנזקים רבים בדרגות שונות של חומרה: פגמים בשיניים ובחניכיים בגלל החומציות של הקיא; נפיחות של בלוטות הרוק, שנראית כמו סנטר כפול; פצעים בגרון ובפה, גם בגלל ההקאות וגם בגלל האצבעות או עצמים זרים שתוחבים לגרון כדי לעודד אותן; דלדול משאבי האנרגיה של הגוף ועייפות; שיבוש המחזור החודשי או הפסקתו; אי סדירות בקצב הלב בגלל השפעת ההקאות על מאזן המינרלים והמלחים בגוף. אי הסדירות בקצב הלב היא אחת מסיבות המוות העיקריות עקב בולימיה.
ההשפעות הנפשיות של בולימיה דומות לאלה של אנורקסיה: אנשים המתמודדים עם בולימיה עלולים לסבול במקביל גם מדיכאון, מחרדה ומהפרעות נפשיות אחרות. הם עלולים להסתגר ולהימנע ממפגשים חברתיים, בייחוד מבילויים שמעורב בהם אוכל, כדי להסתיר מחברים ומבני משפחה את הרגלי האכילה שלהם, כמו גם את הרגלי ההתנקות שלהם מאוכל.

הפרעת אכילה כפייתית (Binge Eating Disorder)

כמו קודמותיה, הפרעת אכילה כפייתית מתחילה לעיתים קרובות בגיל ההתבגרות או הבגרות המוקדמת, אבל היא יכולה להתפתח בכל גיל בגלל מצוקה רגשית, מתח, שעמום, דיכאון, דימוי עצמי נמוך והיסטוריה של דיאטה או טראומה הנוגעת לאוכל.

גם בהפרעת אכילה כפייתית, כמו בבולימיה, יש התקפי אכילה חוזרים ובלתי נשלטים שבהם צורכים כמויות גדולות של מזון בפרק זמן קצר. אבל בשונה מבולימיה אין בה התנהגויות מפצות. ובשונה מבולימיה, שבחלק גדול מהמקרים לא מביאה לעלייה במשקל, אכילה כפייתית גורמת להשמנת יתר או לעלייה במשקל.

אכילה כפייתית היא אכילה רגשית. היא משמשת לעיתים קרובות כדרך להתמודד עם רגשות עצב, חרדה, כעס או בדידות ולהביא להקלה רגשית, אבל לעיתים קרובות היא משיגה בדיוק את ההפך: היא מעוררת רגשות אשמה, בושה, גועל וחרטה. היא מגבירה עוד את המצוקה הרגשית, ואין בה הנאה. גם אנשים עם הפרעת אכילה כפייתית נוטים להסתיר אותה או לבודד את עצמם מבחינה חברתית.

טיפול בהפרעות אכילה

אנשים רבים עם הפרעות אכילה מכחישים את חומרת מצבם ומתנגדים לטיפול. ייתכן שהם לא יכירו בנזק הפוטנציאלי שהם גורמים לעצמם ויעשו גם כל מאמץ להסתיר מהסביבה הקרובה את ההפרעות, עד שלא ניתן יהיה להסתירן עוד בגלל חומרתן. איך בכל זאת תוכלו לזהות הפרעות אכילה אצל אנשים קרובים, לפני שהן יהפכו למחלה כרונית שקשה מאוד לטפל בה? אנשים עם אנורקסיה מפתחים כל מיני טקסים: הם מפרידים בין הפריטים בצלחת, חותכים אותם לפיסות קטנטנות, נוגסים ביסים קטנים, אוכלים לאט מאוד, ממוללים את האוכל לפירורים ועוד כיוצא באלה. לפעמים הם הבשלנים של המשפחה, אבל כשמגיע זמן הארוחה הם יספרו לכם שהם אכלו תוך כדי הבישול והם כבר מפוצצים. הם יתעכבו פעמים רבות מול המראה, יישקלו המון וילבשו בגדים רחבים. אנשים עם בולימיה יבקרו הרבה בשירותים, לפעמים באמצע הארוחה, וילכו למכון כושר בתכיפות גבוהה מאוד.
הטיפול בהפרעות אכילה הוא תהליך ארוך ומאתגר, ודורש שיתוף פעולה הדוק של אנשי צוות ממספר תחומים: פסיכיאטריה, פסיכותרפיה ותזונה. אין לכם מושג מה תזונאית טובה, פסיכיאטר מומחה להפרעות אכילה ופסיכולוג הפרעות אכילה יכולים לחולל. בשל ההשלכות של הפרעות האכילה על הבריאות הגופנית, נדרש פעמים רבות לערב את רופא המשפחה לצורך ניטור סדיר של מדדים גופניים, בדיקות מעבדה וכו'. הטיפול יכול להיעשות במרפאה, במסגרת טיפול יום או באשפוז, בכפוף למצב הנפשי והגופני של המטופל ולמידת שיתוף הפעולה שלו.

היחידה האמבולטורית (מרפאתית) להפרעות אכילה של מרכז MindMe

אם אתם או מישהו מקרוביכם נאבקים בהפרעת אכילה, חשוב לבקש עזרה ותמיכה של אנשי מקצוע העובדים יחדיו במקום אחד. במיינדמי אנחנו מטפלים באנשים המעוניינים בטיפול מקיף ויסודי. הטיפול דורש הסכמה, רצון להיחלץ מההפרעה ושיתוף פעולה מלא של המטופל עם הצוות. הטיפול בהפרעת אכילה דורש כאמור ניטור אחר המצב הגופני. לכן לקראת הפגישה בינינו נבקש מכם להצטייד בפריטים האלה:

  • דוח מידע רפואי עדכני מרופא המשפחה;
  • בדיקות מעבדה:
    • ספירה;
    • כימיה מלאה (כולל תפקודי כבד, כליות, אלקטרוליטים, תפקודי תריס כולל T3 ו-T4, גלוקוז);
    • רמת עמילאז.
  • בדיקת אק"ג מפוענחת.

הטיפול ביחידה האמבולטורית להפרעות אכילה של מרכז MindMe מאפשר לבלום את ההפרעה ולא פעם מונע אשפוז מורכב במחלקות להפרעת אכילה של בתי החולים. צרו קשר עם משרדנו לצורך תיאום פגישה לבדיקת התאמה.


קביעת תור ויצירת קשר