מאניה דיפרסיה, או בשמה הרשמי "הפרעה דו קוטבית", היא הפרעה מוכרת ונפוצה למדי, שפסיכיאטר מומחה יודע לה מענה יעיל ומאזן. לפני שנסקור מהי מאניה דיפרסיה, כדאי להבין מה היא לא. לא מדובר במצב שבו אדם הוא "מודי" באופיו, כלומר נוטה למצבי רוח, או "קריזיונר" או סתם מעצבן או פשוט בלתי נסבל. אנשים הסובלים ממאניה דיפרסיה הם בדרך כלל אנשים נינוחים, נעימים ומתפקדים מצוין, אבל לפעמים, בלי התרעה מוקדמת, כפתור הווליום שלהם מסתובב, לפה או לשם, והחיים שלהם ושל סובביהם עוברים טלטלה, ולפעמים אותה טלטלה עלולה להרוס משפחות שלמות.

דו קוטביות – תנועה בין שני קטבים של מצב רוח

מאניה דיפרסיה משמעותה מצב של דו קוטביות, תנועה בין שני קטבים של מצב רוח, מעבר בין שני סוגי דיכאון שהמתמודד חווה אותם חליפות, והסביבה קולטת אותם כשני מופעים הפוכים:
במצב דיכאון "רגיל", כלומר מצב שאינו הפרעה דו קוטבית, החוויה הרווחת היא של "רע לי, ואני עצוב", אבל במצב של מאניה דיפרסיה אדם אומר לעצמו "רע לי, אז אני פשוט אתהפך ואהיה שמח" – אפיזודה מאנית. לא פעם הדרך הזו זורעת הרס.

מאניה דיפרסיה תסמינים

חייהם של אנשים הסובלים מהפרעה דו קוטבית (מאניה דיפרסיה) מאופיינים בתנודות קיצוניות במצב הרוח.
יש תקופות שבהן הם עצובים ומדוכדכים, מתקשים להירדם או לחלופין ישנים המון, התיאבון שלהם ירוד או לחלופין מוגבר, הערך העצמי שלהם בשפל, ויש להם הרבה מחשבות חרטה, מחשבות של אובדנות; הם רואים את עצמם מסתלקים מהעולם. מנגד יש תקופות – חמישה ימים, שבוע, חודש – שבהן הם במצב רוח מרומם או רוגזני, ביטחונם העצמי מרקיע שחקים, מוחם קודח, הם פעלתנים מאוד, שופעי כריזמה, כיפיים או מפחידים או גם וגם, משחרים אחר הנאות, ריגושים וסיכונים, מיניים מאוד, מדברים הרבה ומהר, ובמקרי קיצון מאבדים כל קשר למציאות. כל אלה ועוד עלולים להופיע בעוצמות שונות, לפעמים יחד, לפעמים בנפרד, אבל התמונה שונה מאוד מהתנהגותו הרגילה של האדם, ודורשת אפיון ואבחון מורכב של פסיכיאטר מומחה. לאבחון זה חשיבות רבה, משום שככל שהוא ייערך מוקדם יותר, כך גדל הסיכוי למנוע פגיעה במוח, שבדרך כלל תתבטא בשקיעה בדיכאון עמוק, כמו גם בהתרחשות של אירועים חריגים, ובהם פגיעה עצמית או בסביבה.
אף שבין האפיזודות מטופלים רבים מנהלים, כאמור, חיים תקינים לגמרי, ואף מוצלחים מאוד (הרשת מלאה בתיאורים של דמויות פוליטיות ואנשי תרבות שהתמודדו עם המחלה, ובין האפיזודות יצרו, בנו והשיגו הישגים ראויים), חייו של אדם עם הפרעה דו קוטבית מתאפיינים באי יציבות גדולה, המובילה לא פעם לפגיעה קשה במטופל ובמשפחתו. לצד המאניה הגדולה יש עוד מצב אחד מוכר פחות, מאניה קטנה – היפומאניה.

היפומאניה

במצב של היפומאניה אדם עשוי "ליהנות" מכל מאפייני המאניה – ביטחון עצמי, מצב רוח מרומם, אנרגטיות. "הפיוז" אמנם עלול להיות מעט קצר יותר, אבל הפידבקים מהסביבה חיוביים על פי רוב, ויש המספרים שהודות למצב זה אף נחתם אחד מהסכמי השלום. מה שלא מספרים הוא שהיפומאניה עלולה להפוך למאניה בכל רגע, ואז מדובר בסיפור אחר לגמרי. עוד לא מספרים, שהיפומאניה, כמו אחותה הגדולה, עלולה להתבטא בשיקול דעת לקוי, שעלול לסבך ואף לסכן, וש"לכל שבת יש מוצאי שבת", ואדם ש"נהנה" מהיפומאניה היום מכלה את משאביו האנרגטיים, ועלול (ואף צפוי) ליפול לדיכאון מחר.

טיפול במאניה דיפרסיה

למרבה המזל, הטיפול במאניה דיפרסיה הולך ומשתכלל, וניתן להציע היום מענה טיפולי טוב (תרופתי, שיחתי, שיקומי), המאפשר יציבות ארוכה למדי בין האירועים, ובחלק מהמקרים אף מונע לחלוטין את התנודות ומאפשר איכות חיים תקינה.
אדם שנמצא במאניה הוא אדם פעיל מאוד, אפילו פעיל מדי. הוא עצמאי, יוזם, ולעיתים, כל עוד המצב לא יצא משליטה לגמרי, אף מוביל. הוא זקוק למישהו שיהיה לצידו, ישמור עליו. לפעמים הוא אף זקוק למינוי אפוטרופוס (או בגישה המקובלת היום יותר אדם עם ייפוי כוח מתמשך) שישמור עליו מפני נטילת סיכונים מוגזמים (כגון הלוואות או רכישות). כשהמצב מתהפך, והאדם נקלע לאפיזודה דיכאונית, הוא נדרש לפסיכולוג שיאפשר לו לגשר על הפער בין נקודות הקיצון של מחלתו ולליווי שיקומי של מדריך שדואג לכך שלא "ישתבלל" בביתו ויעמיק את הדיכאון. לעתים הליווי כולל חיפוש תעסוקה, לפעמים סתם שיחה וכתף בבית הקפה מתחת לבית.

מאניה דיפרסיה – הטיפולים התרופתיים העיקריים

• מייצבי מצב רוח למאניה דיפרסיה – טעות נפוצה שעולה בשיחות עם מטופלים השרויים באפיזודה דיכאונית היא המחשבה שטיפול במייצב מצב רוח מונע רק מאניה. למעשה מטרתו של מייצב מצב הרוח היא למנוע את שני האירועים, הן אפיזודה מאנית והן אפיזודה דיכאונית. עיקר העדות המחקרית בדבר דו קוטביות מלמד שגם באפיזודה דיכאונית נכון לטפל דווקא במייצב, ולא בנוגד הדיכאון (תכף נדבר גם עליו). התרופה המוכרת והמרכזית בתוך הרשימה של מייצבי מצב הרוח היא ליתיום (Lithium), מינרל המצוי בטבע, המייצב במינון מותאם (שנקבע לפי רמות התרופה בדם; בדיקת דם שעושה רופא המשפחה) את פעילות תאי המוח ומונע את התנודות במצב הרוח. אף שהתרופה יעילה מאוד, היא כרוכה גם בשלל תופעות לוואי, ובהן פגיעה בתפקודי בלוטת התריס, ברמות המינרלים בדם ובתפקודי הכליות. לכן נדרש מעקב צמוד של פסיכיאטר מומחה, המקפיד לבדוק את רמות התרופה בדם, לנטר את בדיקות בלוטת התריס והכליות ושאר הבדיקות שעורכים במעבדת הדם. אם ניתן ליווי מקצועי וסדיר, הסבירות לפגיעה כלשהי פוחתת, והמטופל נהנה משנים, ואף מעשורים רבים, של יציבות נפשית ורגשית. התרופות המוכרות האחרות הן טגרטול (Carbamazepine), דפלפט (Valproic acid) ולמיקטל (Lamotrigine), תרופות המשמשות במקור לטיפול באפילפסיה, אבל אנחנו, הפסיכיאטרים, אימצנו אותן, כשהתברר שהן יודעות לייצב, לא רק פעילות חשמלית לא סדירה של המוח, אלא גם את מצב רוחו של המטופל. גם תרופות אלה דורשות ניטור מעבדתי ורפואי תקופתי, וגם הן משיגות הטבה לאורך זמן (לעיתים תרופה אחת לבדה, ולעיתים שילוב שלהן או בשילוב תרופות ממשפחה אחרת).
• תרופות אנטי פסיכוטיות למאניה דיפרסיה – לא נדיר לשמוע מטופל עם מאניה דיפרסיה שואל בתמיהה למה הוא מקבל תרופה ש"כתוב עליה באינטרנט שהיא מתאימה לסכיזופרניה". האמת היא, שמלבד הפרעה סכיזואפקטיבית (Schizoaffective Disorder), מצב יוצא דופן של תסמיני מאניה מעורבים בתסמיני סכיזופרניה, הדורש מענה אנטי-פסיכוטי, גם במצבי מאניה דיפרסיה "רגילים" נהוג להשתמש בתרופה אנטי פסיכוטית כדי לייצב את מצב רוחו של המטופל. הסיבה היא שהתרופות האנטי פסיכוטיות המתקדמות יותר (Ariply, Seroquel, Zyprexa, Risperdal ועוד) הוכיחו בשטח שהן יודעות להרגיע מצב מאני חריף, ואף יותר מכך, להגביר את כוחן (אוגמנטציה) של תרופות נוגדות דיכאון, ולייצב לאורך זמן מצבי רוח תנודתיים. המעקב אחר נטילתן שונה מעט מהמעקב אחר מייצבי מצב הרוח. לא נהוג לבדוק את רמתן בדם, ונדיר שבדיקות מעבדה רגילות של מינרלים יאתרו שינויים, אך הן בהחלט עשויות לחולל תופעות לוואי מטבוליות (השמנה בטנית, עלייה בשומנים "רעים" בדם, יתר לחץ דם, סוכרת).
• נוגדי דיכאון למאניה דיפרסיה – הנפוצה בהם היא משפחת התרופות מעכבות הסרוטונין (SSRI), כגון לוסטרל, פרוזאק, ציפרלקס וחברות אחרות. לעיתים, בשל החשש מפני מעבר פתאומי (סוויץ') מדיכאון למאניה, אנחנו הפסיכיאטרים מהססים לרשום תכשירים אלה לאנשים המתמודדים עם מאניה דיפרסיה ועוברים אפיזודה דיכאונית. ובכל זאת יש פסיכיאטרים המאמינים ששילוב של נוגדי דיכאון עם "רשת ביטחון" – מייצב מצב רוח או תרופה אנטי-פסיכוטית – עשוי לקצר את משך האפיזודה הדיכאונית. מהלך טיפולי כזה דורש מעקב צמוד יותר (לפעמים של צוות רחב יותר, הכולל פסיכולוג שפוגש את המטופל לפגישות סדירות) ואמון עמוק יותר בין המטופל לרופא.

המאפיין הטיפולי החשוב ביותר בהפרעה דו קוטבית הוא הרצף הטיפולי שיאפשר להקדים תרופה למכה. חיוני למצוא פסיכיאטר מומחה קבוע ולהיצמד אליו לאורך שנים, כדי שיכיר אתכם הן במאניה, מצב הרוח המרומם, והן בדיפרסיה, מצב הדיכאון, ויוכל לזהות את התנודות הקלות ביותר ברגע התרחשותן.
במיינדמי (MindMe) נשמח לסייע לכם באבחון ההפרעה ובליווי לאורך הדרך. מוזמנים ליצור קשר עם המשרד ולתאם פגישה עם פסיכיאטר מומחה.